שביעי

י ע ל שב ח 24.08.18 | י"ג בחשון תשע"ט | 319 גיליון שביעי | 10 בוהק, מאיר, מעשה ביהלום קטן. מיוחד. שלא ידע שהוא יהלומ. כל חייו ה תובב היהלומ בינ אבנימ שונות, חלקנ גדולות, חלקנ קטנות, חלקנ בוהקות, חלקנ שחורות. חלקנ קשות או רכות. את אורו המיוחד לא יכל היהלומ לה תיר, הוא זרח בעל כרחו, האיר את דרכו ואת דרכמ של חבריו. אבנימ רבות התפעלו ושמחו באורו, חלקנ ה תופפו בצילו ורצו בקרבתו. חלקנ ני ו להאיר את דרכמ מאורו. היו גמ כאלו שה תנוורו ממנו ובחרו להתרחק. עד שיומ אחד, התהלכ היהלומ ופגש באבנ יפה ומיוחדת אחרת. כמותה לא פגש מעולמ. היהלומ חיפש להיות צמוד אליה ולא רצה לעזוב. האבנ ההיא, הייתה יפה, אכ לא כמו היהלומ, אורה היה אחר מאורו המרהיב. אכ אותה אבנ מיוחדת נבהלה מאורו של היהלומ. היא חשבה שאורו החזק מאיימ ומקטינ את שלה. אולי חשבה שאורה פחות יפה משלו ופחדה שכולמ יראו זאת. היא מיהרה להאיר בחוזקה את אורה המיוחד ובככ להקטינ את בוהק היהלומ. אבל זה לא ה פיק לה, היא לא רצתה באורו של היהלומ. חיפשה כל דרכ לבטל אותו ולהשאיר אכ ורק את אורה שלה. בתחילה היא גיי ה את ביבתה הק רובה, שכנעה את כל מי שיכלה שאורו מ וכנ ומזיק. לאחר מכנ, הו יפה לככ זלזול ובוז לאורו של היהלומ, הרבה בי קורת על התנהלותו וגישתו לעולמ. והיהלומ, שהיה מרותק ליופיה של האבנ המיוחדת, החל בלי משימ ובלי שליטה, להקטינ מאורו בעצמו. הוא עטה על עצמו שכבות רבות של חושכ, פעמימ רבות האבנ עצמה הו יפה לו שכבות של לכ לוכ וקליפות, ובלבד שאורו ידעכ. ככ, עד שהיהלומ הו תר לחלוטינ. היהלומ מצי דו, היה מאושר להיות בצילה של האבנ הטובה. הוא ויתר על אורו בידיעה בטוחה שאורה של האבנ מ פיק לשניהמ לנצח. האבנ מצידה המשיכה לעודד ולשכנע את היהלומ שאורה אכנ מ פיק לשניהמ. שאינ לו צורכ בשלו. היא הצליחה בדיבוריה היפימ להשכיח ממנו את אורו שלו. האבנ הטובה לפתע, ברגע אחד, נטשה את היהלומ והשאירה אותו בחושכ, לבדו. בתחילה ישב היהלומ בחשכה. הוא פחד והיה אבוד בעולמ. ימימ רבימ בכה על לכתה של האבנ הטובה, פעמימ רבות עוד עלתה דמותה בזיכרונו. לרגעימ היה נדמה לו שהנה היא אכ חוזרת, אבל זו הלכה לבלי שוב. לאט לאט חזרו וחדרו אליו כוחותיו. היהלומ החל לרצות לחיות בחזרה. הוא החל לקומ ולגשש באפלולית את דרכו בעולמ. הוא החל לחפש אור אחר, איתו יוכל למצוא את דרכו. תוכ כדי לכתו, התקלפ מעליו המעטה שעטה כששהה בקרבת האבנ הטובה, השכבות הכהות שכי ו את אורו נשרו ואורו התגלה מחדש. ככ צעד לו היהלומ, והאור שלו שב להאיר ביבו בחזקה. אבנימ רבות מיהרו להתקבצ מ ביבו וליהנות מזיו אורו, חלקנ ני ו לחלוק איתו מעט מנ האור הזה. המיוחד, המאיר. אכ ראו זה פלא ואולי לא מפתיע, שהיהלומ לא שמ לב, או אולי לא רצה להאמינ, שאור חזק זה אחריו הוא צועד ואיתו הוא מפל דרכו, היהלום והאבן מעשיה זו היא משל המדבר עליכם, הקוראים, שמילה אחת רעה, מקטינה, מפילה, שינתה את עולמכם. האמינו בעצמכם. אל תתנו לאף אחד לקחת את זה מכם. אתם אור גדול הוא לא אחר מאשר - אורו שלו. אז אמ יצא לכמ להלכ בדרכ ולראות אור חזק הבוהק מיהלומ שכזה, עצרו רגע לידו. פרו לו על אורו שלו. עזרו לו להאמינ בככ, אל תרפו עד שישוב ויאהב את עצמו. באהבה לכל אותמ סיפור זה מוקדש יהלומימ שהאמונה באורמ המשגע נגדעה. לפעמימ בגלל אבנ טובה אחרת. לפעמימ בגלל אבנימ רבות חשוכות ורעות. מעשיה זו היא משל המדבר עלייכ, את, שפעמימ רבות יפרו לכ שאמ היית רזה יותר היו אוהבימ אותכ יותר, הוא מדבר עליכ, ילד עמ לב גדול ומיוחד שאנשימ קטנימ ידעו לנצל לטובתמ ולהרו . וגמ אתה, בעל הכשרונ הנדיר שבהי ח דעת ובלי הרבה מחשבה, כיבו לכ אותו בזלזול. אתמ, הקוראימ, שמילה אחת רעה, מקטינה, מפילה, שינתה את עולמכמ. האמינו בעצמכמ. אל תתנו לאפ אחד • לקחת את זה מכמ. אתמ אור גדול. shutterstock איור: