שביעי

27 | 07.12.18 | כ"ט בכסלו תשע"ט | 333 גיליון שביעי כ שנטע דרור הייתה בהריונ עמ בתה השנייה גלי, היא לא שיערה עד כמה לידתה תהיה דרמטית וכיצד החיימ של שתיהנ יינתנו להנ הגעתי לרופאה לבדיקה, אחרי שהרגשתי לא 32- במתנה. ”בשבוע ה כל ככ טוב, והופתעתי לשמוע ממנה שאני בהתחלה של לידה מוקדמת. היא הזעיקה מיד אמבולנ , כי היא עצמה לא מיילדת, אכ כשהוא הגיע - התינוקת כבר הייתה בחוצ”. מרינ אטיא , פרמדיקית מד”א שהוזעקה למקומ, הבינה מיד כי לא מדובר בקריאה שגרתית. ”רצתי לתוכ המרפאה. האחות בחוצ צעקה לי למהר, ובחדר הרופאה מצאתי את התינוקת ללא נשימה וכמעט ללא דופק. אלה דברימ שלומדימ עליהמ בתיאוריה, אבל לא חשבתי שאי פעמ אתקל במקרה כזה. אמרתי לעצמי ’מרינ, פה את לא קובעת מוות, את מצליחה בהחייאה הזאת’. התחלנו פעולות החייאה בתינוקת פגה, ללא ימני חיימ, ולאט לאט ראיתי שחוזר לה הצבע הוורוד, מתחילות נשי מות והדופק חוזר. המשכתי לתת לה תרופות, הרגשתי פתאומ שיש ביבי אור גדול”. ”אני רק זוכרת שהייתה הי טריה גדולה מאוד בחדר”, מ פרת נטע. ”לא ממש שמתי לב מה קורה ביבי, אני רק זוכרת שלחשתי כמה פעמימ ’שהתי נוקת תחיה, שהתינוקת תחיה’. ציפינו בכיליונ עיניימ לילדה המיוחדת הזאת”. מאמצי ההחייאה הצליחו, והתינוקת עברה למ חלקת פגימ, אבל מרינ לא ידעה מנוח. ”כל הזמנ הזה רציתי לדעת מה קרה לה, ובבית החולימ לא מ רו מידע בגלל חי יונ רפואי. זה לא עזב אותי”. בעת האשפוז בפגייה פגשו הוריה באב אחר, עובד מד”א, שגמ בתו הקטנה שהתה שמ, ויחד ני ו להתחקות אחר עקבותיה של הפרמדיקית. לב ופ היא אותרה, ונטע שלחה לה הודעה ובה הזמנה למ יבת יומ ההולדת של גלי בת השנה. ”קיבלתי את ההודעה הזאת, והיה בה משפט אחד שתפ אותי במיוחד: ’כשהצלת את החיימ שלה, בעצמ הצלת גמ את החיימ שלי’. לא יכולתי להפ יק לבכות אחרי שקראתי את זה”, נזכרת מרינ. ”זה נכונ, אני לא יודעת איכ הייתי יכולה להמשיכ בלע דיה. הייתי נשברת”, מעידה נטע. ואכנ, ביומ ההולדת של גלי, לפני חודשיימ, התרחש המפגש. ”זה היה מרגש, זה היה מ פק, הרגשתי שזהו, את שלי בעולמ הזה • עשיתי, וזה נותנ לי המונ כוחות להמשיכ הלאה”, מ כמת מרינ. ”ראיתי את התינוקת והרגשתי: עשיתי את שלי בעולם הזה” פרמדיקית במד”א, מצאה מרין אטיאס, הקטנה ללא נשימה ודופק. לאחרונה גלי את פגשה אותה ביום הולדתה הראשון