שביעי

07.12.18 | כ"ט בכסלו תשע"ט | 333 גיליון שביעי | 38 מפת הדרכ י ם הטיול באדיבות מרכז סיור ולימוד סוסיא המאוגד באשכולות ……… חבל יתיר נמצא בחלקו הדרומי של הר חברונ ומהווה אזור מעבר גיאוגרפי מובהק בינ הרי יהודה, מדבר יהודה והנגב הצפו ני. שמו של האזור כשמ החורבה הגדולה הנמצאת במרכזו, 'חורבת יתיר' )בערבית - 'חירבת עתיר' כלומר יתיר הקדומה(, עיר כהנימ בנחלת שבט יהודה )יהושע ט"ו, מ"ח(. יער יתיר משתרע על פני שטח של דונמ, ונטועימ בו כארבע מיליונ 40,000 עצימ מ וגימ שונימ )רובמ עצי אורנ ירו שלימ(. ראשיתו של יער יתיר בשנת תשכ"ד ( בפריצת דרכימ כחלק מהאתגר 1964) הלאומי של פיתוח הנגב, והוא נחשב ליער הנטוע הגדול בישראל. נטייל בשביל המתקנימ החקלאיימ - 'חו רבת ענימ', הנמצאת בחבל יתיר. מ לול רגלי קצר, אופי המסלול: הליכה פשוטה. אורכו כשעה. איך מגיעים? ני ע לישוב שני-ליבנה )שנמצא ביער יתיר(. מהכני ה לישוב ני ע מזרחה. נחלופ מיד על פני הכני ה לבית הכנ ת של ענימ מטר מזרחה 200- ונמשיכ על הכביש עוד כ עד לדרכ עפר טובה, ונפנה ימינה עמ השי לוט 'דרכ המאגר' המ ומנת ב ימונ שבילימ כחול. נמשיכ כקילומטר בדרכ זו עד שנגיע חורבת ענים יער יתיר • מתקני חקלאות קדומים ובית כנסת עתיק בעקבות ההיסטוריה והיישוב היהודי בחורבת ענים • למשפחות לחניונ רכב משמאל לדרכ. כאנ נחנה את הרכב. ניתנ להעביר את אחד הרכבימ אל נקודת ה יומ - חורבת ענימ, או שהנהג יחזור רגלית אל תחילת המ לול )מדובר במרחק קצר(. מהחנייה נרד רגלית בשביל מתפתל המ ומנ שחור מצידה השני של דרכ העפר עד לחורבת ענימ. במ לול נבחינ במ פר רב של 'מתקנימ חקלאיימ' ומכאנ שמו של המ לול. בתחילה נבחינ בגת מרשימה. בברכה הגשמית של יעקב ליהודה ישנו דגש מיוחד על הגפנ - 'א רי לגפנ עירה ולשרקה בני אתנו, כב ביינ לבושו ובדמ ענבימ ותה. חכלילי עיניימ מיינ ולבנ שיניימ מחלב' )בראשית מ"ט, י"ד(. אכנ, בנחלת שבט יהודה, בה נמצא גמ אזורנו הר חברונ, ניתנ לראות את התגשמות הברכה - שפע של גפנימ המני בות יבול רב ואיכותי. ריבוי הגתות שנמצאו באזור מעיד על ככ. גמ כיומ, חקלאי יישובי דרומ הר חברונ מגדלימ כרמי יינ ומייצרימ יינ איכותי. נמשיכ ונראה את המפרכה - החוקרימ שהגיעו לכאנ בתחילה חשבו שמדובר במת קנ רי וק של בית בד, אכ טענה זו הופרכה כיוונ שבאזור זה, קצהו הדרומי של גב ההר, גידול הזית אינו אופייני. האזור מתאפיינ בגידולי פלחה ובמיוחד בגידול שעורה. לאור זאת, והעובדה שלרוב בתי בד היו בד"כ מקורימ )בשל העובדה שמ יק הזי תימ נעשה בחורפ( - הטענה המקובלת היא שאלו שרידי 'ריחיימ של גרו ות' ומטרתנ גרי ת גרעיני התבואה. נגיע אל חורבת ענימ אשר מופיעה בר שימת חלוקת הנחלות בערי נחלת שבט יהודה: "...ובהר שמיר ויתיר ושוכה. ודנה וקרית נה היא דבר. וענב ואשתמה וע נימ" )יהושע ט"ו, מ"ח-נ(. שמה הערבי של החורבה 'ח'רבת עווינא א-תחתא' משמר את השמ המקראי 'ענימ'. ענימ נזכרת גמ באונומ טיקונ שכתב אב הכנ ייה או ביו במאה הרביעית ל ה"נ: "ויש בדרומא כפר אחר גדול מאוד של יהודימ נקרא עניא ט' מילימ מחברונ". אכנ, ישנה עדות ליישוב יהודי שהיה במקומ - בית כנ ת מרשימ מתקופת התלמוד. מבנה בית הכנ ת הינו בציר דרומ - צפונ, כשבחלקו הצפוני בימת ארונ הקודש הפונה לכיוונ ירושלימ. הכני ה לבית הכנ ת מכיוונ מזרח, בה תאמ להלכה, "אינ פותחינ פתחי בתי כנ יות אלא למזרח, שכנ מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח". בית הכנ ת נבנה בצורה דומה לשאר בתי הכנ ת בהר חברונ, ו יא, מעונ ואשתמוע. נלכ לאורכו של השביל ונפגוש בורות • מימ, גדרי צאנ, מערות קבורה ועוד. צילום: מרכז סיור ולימוד סוסיא בית הכנסת העתיק ב'חורבת ענים'