שביעי

14.12.18 | ו' בטבת תשע"ט | 334 גיליון שביעי | 26 קיבלנו דרישת שלום מהקדוש ברוך הוא "לעלות לגג של הבית שלי ולשתות כוס קפה מול מערת המכפלה, זה נותן משמעות לחיים. השליחות הגדולה, בתוך "הרי • מציאות כה מורכבת, חזקה הרבה יותר מהפחד" 'בזכות נשים נגאלו ישראל', וזה משהו שטבוע כנראה בגנום נשות חברון מסבירות מה מניע אותן • היהודי" מרים צחי צילום: // שרון רוטר א ת יפעת אלקובי הכרתי בבית אמי בחברונ לפני כשמו נה שנימ. הייתי ינוקא במ ע התשובה שלי, נטיתי בדעותיי שמאלה ולא הכרתי את המתיישבימ. זה לא מנע ממני לחבב אותה מיד, ומאז הפכנו לחברות. כשנחשפתי לפועלה עמ נשות חברונ, התחלתי להבינ מה זאת מ ירות נפש, ומה זה אומר לחבר את התורה לאהבת הארצ. שנימ אני רוצה לראיינ אותה, אבל היא, שחוותה במשכ שנימ פגיעה מהתקשורת בה ובכל הקשור לארצ ישראל, ירבה בנימו . לפני כשנה הזמינה אותי ואת משפחתי ליומ כיפור בבית המכפלה. אחרי חווית ההתעלות שחוויתי שמ, התוודעתי גמ לפעילות עמותת ’הרחיבי מקומ אהלכ’ שפועלת למענ גאולת קרקעות בחברונ. הידע שלי בנושא שאפ לאפ , אבל יפעת, בעיניה הבורקות, הצליחה לגרומ לנשמתי להבינ כמה חשובה הפעילות הזו. התפלאתי לגלות שה עמותה הזאת מנוהלת על ידי כמה נשימ בודדות, בצניעות ובשקט, ללא פר ומ וכמעט ללא אמצעימ. נ עתי לחברונ כדי ללמוד איכ ייתכנ שפעי לות כה חשובה היא כה נ תרת. (, אמ לתשעה, 43) מרימ פליישמנ דור שני בקריית ארבע, מרכזת את פעילות העמותה. הוריה הצטרפו לרב משה לוינגר ז”ל שהקימ את היישוב היהודי בחברונ, והיא, כמו שמונת