שביעי

14.12.18 | ו' בטבת תשע"ט | 334 גיליון שביעי | 28 כ פו לארצ ישראל ואפ ני ו לגאול אותה בכ פ. בפעמימ שהצליחו נבנו הערימ והיישובימ שאנו מכירימ היומ בכל רחבי הארצ, ואנחנו ממשיכימ בככ היומ בחברונ - מקומ הקניינ הראשונ שבו גילה לנו אברהמ אבינו את משמ עות גאולת הארצ בכ פ. לכנ זוהי אינה רק חובה, זוהי זכות של כל אחד מאיתנו להיות שותפ במצווה היקרה הזו”. פעם כולם היו חלק מזה ”יקרה תרתי משמע”, צוחקות הב נות. באותו רגע נכנ ת קבוצת אנ שימ מאשדוד ל יור פונטני בבית, ואני רואה את ההתפעלות וההתרג שות שלהמ. הנשימ החברוניות מע בירות את ה יור, אכ הנ לא יחצ”ניות מלידה ואפ אחת לא מבקשת תרומה או מ בירה את החשיבות של כל שקל למפעל שלהנ. הקבוצה יוצאת בלי לפתוח את הארנק. איכ מעוררימ מודעות מבית?  שנה כשקמה פה 50 ”לפני ההתיישבות, באופנ טבעי כולמ לקחו חלק, אבל בחלופ השנימ, וברוכ השמ יש לנו פה קריה לתפארת, אז לכאורה נראה שאפשר לעשות וי”, אומרת אלקובי. הרב עוזי שרבפ )ראש העמותה ומנהיגה הרוחני; ש”ר( מזכיר לנו שחוצ מהפעילות המעשית - לקנות בתימ מערבימ, ח מב”ה, כ פ, פוליטיקאימ, בית משפט- אנחנו חייבימ להיות מדויקימ למקומ הרוחני, כי אחרת אנחנו עלולימ לה תבלבל בדרכ, לשכוח שאנחנו עושימ את הדברימ מתוקפ צו אלוקי”. אתנ אפ פעמ לא נראות לי מבו  . לבלות ”לפני שעשינו את הראיונ הזה הלכתי למערה להתפלל”, מודה יראת שרבפ, אשתו של ראש העמותה ובתו של הרב לוינגר המנוח. הבנות מ ביב מו יפות: ”יראת אחראית על הת פילות. היא התפללה במערה במשכ שנימ עד שאיפשרו לנו לחזור לבית השלומ. אינ יומ שלא תראי אותה ליד בית המכפלה ה גור, אפילו המג”בניקימ כבר התרגלו אליה”. איכ גואלימ בית?  ”מחזיקימ איש שטח יהודי, שהוא ’ערבי ט’ לחלוטינ. לחבר’ה האלה יש את הניואנ ימ, והמ מכירימ לפני ולפנימ את ההתנהלות של הערבימ”. אתנ לא יודעות להתנהל איתמ?  ”לא”, מודה פליישמנ. ”לוקח זמנ להבינ. בכל פעמ שהערבימ היו משק רימ לנו, הייתי משתגעת ואומרת ’די, אי אפשר להמשיכ איתו את העי קה’, ובכל פעמ איש השטח היה מ ביר לי שזה לא משנה כי זאת המנטליות שלהמ, גמ בתוכ המשפחה. הוא אמר הרשות הפלסטינית גוזרת מוות על מי שיעז למכור בית ליהודי. בתי המשפט, המינהל האזרחי וועדות למיניהן מנסים להשית אג'נדה אנטי-יהודית ופרו-פלסטינית, ומאטים את קצב גאולת הבתים "אפילו המג"בניקים התרגלו ליראת". בית המכפלה בחברון כשמביאימ אותו לעבודה הציבורית, כשהשרימ וחברי הכנ ת באימ אליכ הביתה ושותימ קפה מול המערה”. למה זה כה מורכב לגאול פה בית?  ”כוחות רבימ מנ ימ לחנוק את התרחבות האחיזה היהודית בחב רונ. הרשות הפל טינית גוזרת גזר דינ מוות על ערבי שיעז למכור בית ליהודי, ומשקיעה מיליארדי דולרימ בשנה בשיפוצ בתימ ישנימ ביב מערת המכפלה במטרה לאכל אותמ במשפחות ערביות. להבדיל, יש עדיינ מערכות שלטוניות כמו בתי המשפט והמינהל האזרחי, שמנ ימ להשית את האג’נדה הפרו-פל טינית שלהנ באמצעות חוקימ שמקשימ על קצב גאולת הבתימ בחברונ”. (, אמ לתשעה וילי 44) גמ אלקובי דת רמת גנ, התאהבה בחברונ בשירות הלאומי. היא אחראית על הה ברה בעמותה, ומעבירה יורימ ופעילויות בחברונ. ”הקדוש ברוכ הוא ברא גמ את הפחד בעולמ, והשאלה היא מה עושימ איתו. בחברונ, המקומ בו קבורימ אבותינו, יש כל ככ הרבה עוצמות. מה מגיי ימ מהנ כשנתקלימ במציאות של פחד? כשאתה פועל ממקומ של לאומיות, החיימ נכנ ימ לפרופורציות אחרות”. ”אנחנו מנ ות לגיי את עמ ישראל לשותפות בדרכ וברעיונ של גאולת הארצ”, משייטת אלקובי לכ המ בירה. ”לאורכ הדורות, יהודימ תמיד אחיה, מתגוררת מעבר לקו הירוק ופועלת לחיזוק ההתיישבות. ”חברונ היא המקור של הכל, גמ בהי טוריה הרחוקה - אברהמ אבינו, דוד המלכ. שנה מתחילה 50 ההתיישבות לפני בחברונ, והיא בית גידול לכל מה שקורה אחר ככ בהתרחבות בשומרונ, בנימינ והר חברונ. זה מתבטא בקטנ במשפחה שלי. משמ ינקנו את העו צמות לעופ עמ זה הלאה במדויק”. אינ בכנ פחד  לגור פה? ”זה עולה בראש. יש תקו פות שיותר ויש כאלו שפחות”, מתוודה עטרת (, האחראית 43) לוינגר לצד הטכני ולמיחשוב, אמ לשישה ואשתו של מלא כי לוינגר, ראש מועצת קריית ארבע-חברונ עד לאחרונה. היא גדלה בכלל ברחובות, אבל פגשה את בעלה לעתיד בשירות הלאומי שבי צעה בעיר האבות. ”בשבילי, לעלות לגג של הבית שלי ולשתות כו קפה מול מערת המכפלה, זה נותנ משמ עות לחיימ. השליחות הגדולה, בתוכ מציאות כה מורכבת, חזקה הרבה יותר מהפחד. כל בית כזה שאנחנו יוש בימ בו לוקח משהו כמו עשר שנימ לגאול, וגמ אז אפ אחד לא מבטיח מה יהיו התוצאות. אבל יש בו ערכ מו פ 90 צילום: ויסאם השלמון, פלאש