שביעי

25.01.19 | י"ט בשבט תשע"ט | 340 גיליון שביעי | 30 יהודימ שמשפחותיהמ ברחו מפולדה רגע לפני המלחמה. ”ההיכרות שלי עמ ההי טוריה היהודית התחילה בבית ה פר בשנות ', עמ משפטי אייכמנ ואוש 60- ה וויצ", הוא מ פר בראיונ ל’שביעי’ לרגל יומ השואה הבינלאומי שיחול ביומ ראשונ הקרוב. ”אחר ככ הגי עה מלחמת ששת הימימ, שתרמה גמ היא את חלקה לגיבוש הזהות שלי. שנימ, אבל 50- זה היה לפני יותר מ אני זוכר איכ עקבנו באמצעות הר דיו והטלוויזיה אחרי הקרבות, ושמנו יכות קטנות על מפת ישראל לציונ ההתקדמות של כוחות צה"ל. כש ראינו שהחיילימ הישראלימ הגיעו לכותל המערבי היו לנו דמעות בעי ' פגשתי לראשונה 80- ניימ. בשנות ה יהודימ שגרו בעבר בפולדה והצלי . הוא היה המורה שלי ליהדות 92 בגיל ולמ ורת ישראל". ההורים לא דיברו ( נולד שנתיימ 71) ד"ר אימהופ אחרי שנגמרה מלחמת העולמ השנייה ושנה לפני שקמה מדינת ישראל. על הילדות אחרי המלחמה הוא לא רוצה ל פר, אבל מ כימ לומר שכילד לא הרגיש אשמ במעשי הנאצימ. רק אחר ככ, הוא מודה, החל לחוש אשמה נוק בת: ”אני עצמי לא חוויתי את התקופה הנאצית או את המלחמה, וגמ ההורימ לא דיברו על מה שקרה. למדתי הכל מאוחר יותר. אחי ואחותי, שמבוגרימ ממני בעשר שנימ וחוו הכל, יפרו לי על הימימ ההמ בגופ ראשונ. עד היומ אנחנו מדברימ בינינו על אירועי הת קופה הנאצית ועל ההשלכות שלה". להגשת מועמדות: חצאימ זו ההזדמ לה תדרות הציונית העולמית עמ תעודות הוראה לשליחות מאתגרת וחשובה אימהופ הוא איש חינוכ בעל הש כלה רחבה, שלמד מדעי המדינה, גיאוגרפיה, פרות ושפה גרמנית באוניבר יטת מרבורג. תחילה עבד כמורה ומרצה, ובהמשכ הפכ לממונה על הכשרת המורימ בפולדה ולדיקנ האוניבר יטה המקומית. ”החזונ שלי הוא לחבר מחדש בינ הדור הצעיר של ילידי פולדה ובינ הדור הצעיר של היהודימ בישראל. התחלתי בשי תופ הפעולה בינ האוניבר יטה למדע יישומי שלנו ובינ המכללה האקדמית להנד ה הד ה בירושלימ, שהתר חב אחר ככ גמ לאוניבר יטת חיפה ולמרכז הבינתחומי הרצליה. בזכות השותפות הזאת, מדי שנה לומדימ כשמונה טודנטימ מישראל ב ד נת הקיצ הבינלאומית בפולדה, ויש לנו גמ חילופי פרופ ורימ וקבוצות לימוד. אני מאוד גאה בשיתופ הפ עולה הזה, שמביא אנשימ ליצור יחד רעיונות נהדרימ". בפולדה שבמרכז הרפובליקה הגר אלפ אזרחימ, 65- מנית מתגוררימ כ ובתוכמ רק כמה מאות יהודימ. ”לאחר נפילת מ כ הברזל התיישבו בפולדה יהודימ מבריה"מ לשעבר, אכ 600- כ ", מ 360- עמ השנימ ירד מ פרמ ל ביר אימהופ. ”יש להמ קהילה פעילה עמ מרכז תרבותי משלה שכולל בתו כו בית כנ ת, אבל יהדות פולדה של היומ היא רק ר י של מה שהייתה פעמ. הי טוריונימ בורימ כי רא שיתה של הקהילה היהודית ב וחרימ שנימ. 1,000- שהתיישבו בה לפני כ בימי מ עות הצלב והפוגרומימ של מגפת ’המוות השחור’ נרצחו כאנ יהודימ, והקהילות של פולדה נהר ו. במאות הבאות היה ל וחרימ היהודימ תפקיד חשוב בכלכלה המקומית, אכ המ גורשו ושוב הוחזרו כי הידע הכ לכלי שלהמ היה נחוצ. , בתקופת האמ 19- ”גמ במאה ה ”ההיכרות שלי עם ההיסטוריה היהודית התחילה בבית עקבנו אחרי 1967- הספר, עם משפטי אייכמן ואושוויץ. ב הקרבות ושמנו סיכות על המפה לציון ההתקדמות של כוחות צה"ל. כשראינו את החיילים בכותל היו לנו דמעות" חו להימלט מהטרור הנאצי, והקשר המ ובני 1987- איתמ התחזק כשב משפחותיהמ הוזמנו לביקור על ידי ראשי העיר. אז הכרתי גמ את בנו של הרב האחרונ מפולדה, מיכאל קאהנ, שמשפחתו ברחה מגרמניה לאחר פרעות ליל הבדולח, ועמדתי איתו בקשר עד שנפטר לפני שלוש שנימ, אירוע מכונן גם עבור הנוער הגרמני של השנים ההן. משפט אייכמן בישראל צילום: מילי ג'ון, לע"מ