שביעי

31 | 25.01.19 | י"ט בשבט תשע"ט | 340 גיליון שביעי משלימימ נות שלכמ! shlichut.org.il hayechida@wzo.org.il דרושימ זוגות מורימ ושנתיימ ני יונ בכיתה בבתי פר יהודיימ ברחבי העולמ היחידה: שליחות הוראה מטעמ הה תדרות הציונית נציפציה, היה לקהילה חלק חיוני בהתפתחות הכלכלית, החברתית והתרבותית של פולדה. קיצה הגיע בזמנ השלטונ הנאצי, שהביא עליה את אותו גורל נורא כמו לשאר יהודי אירופה. לאחר עלייתו של אדולפ היטלר לשלטונ, שיתקו הנאצימ את העיתונות החופשית ושללו מהיהודימ את מקורות פרנ תמ, ובליל הבדולח שרפו את בית הכנ ת של פולדה עד הי וד. בהמשכ גורשו היהודימ מה עיר, וחלקמ נשלח למוות במחנות הריכוז וההשמדה". יש ליהודימ עתיד בפולדה בפרט  ובגרמניה בכלל? ”כנ, בוודאי. היהודימ בגרמניה המ חלק חשוב מהחברה, והקהילה היהודית בפולדה היא חלק בלתי נפרד מהעיר. כדי לדאוג שזה יימשכ ויישמר, דרבנתי כבר בתחילת שנות ' קבוצה של מורימ לחקור את 80- ה ההי טוריה היהודית המקומית. ידעתי שמודעות ליהדות וליהודימ תיווצר רק מתוכ היכרות אישית עמ יפורמ של היהודימ בפולדה. במקביל הוקמה האגודה לשיתופ פעולה 1982- כאנ ב יהודי-נוצרי, שמשמשת עד היומ פו הקימ 1987- רומ לדיאלוג מתמשכ, וב ד"ר וולפגנג המברגר, ראש העיר לשעבר, מרכז תרבות יהודי. במרו צת השנימ קיימתי במכונ שלי עשרות הכשרות למורימ על ההי טוריה של היהודימ בפולדה ועל היהדות בכלל, וכיומ אני ממשיכ להביא את יפור היהודימ לציבור עמ התערוכות שאני מקיימ בבתי ה פר ובציבור. אנחנו חייבימ ל פר הלאה את ההי טוריה הזאת, וא ור לנו לוותר". התהליכימ שהובילו לשואה  עלולימ לחזור על עצממ? ”אני חושב שלא, אבל אני חייב להודות שעליית הימינ הקיצוני ברחבי אירופה מזעזעת אותי. אני חושש שההתעוררות הזאת מאיימת על קיומה של גרמניה כדמוקרטיה ובלנית ועל אירופה כולה. הפת רונ הוא ללמד את הילדימ ובלנות לאחר כבר מגיל צעיר, ולגרומ להמ להתנ ות בחיימ משותפימ של שלומ וכבוד. זה לא דבר שנוצר ברגע, ונ דרשת השקעה ארוכת שנימ. לכנ הידע על האנטישמיות ועל תוצאותיה ההר ניות צריכ להמשיכ להוות מר כיב חשוב בחינוכ בגרמניה". שווארמה במדרחוב השבוע זכה ד"ר אימהופ לפר על תרומתו לחקר תולדות ישראל בגרמ , מידי קרנ אוברמאייר 2019 ניה לשנת האמריקנית, בטק שהתקיימ בפרל מנט הגרמני בברלינ. ”יחד עמ עמית אחר", אומר אימהופ, ”אני מ פר למ בקרימ ול טודנטימ בהרצאות וב ד נאות על ההי טוריה. בתערוכה הניידת שהקמנו יש טליתות, גביעי קידוש, גמרות ו פרי קודש נו פימ, תעו דות הממחישות איכ היהודימ החליפו את שמותיהמ כדי להתקבל לעבודה, ואפילו מ יכות מנשפי פורימ". התערוכה ’מדברת’ לתלמידי תיכונ?  ”הצעירימ תמיד לומדימ דברימ שהמ לא ידעו קודמ לכנ, ובצורה חווייתית. לעיתימ קרובות המ עוזבימ את התערוכה עמ שאלות שהיו רוצימ לשאול את הוריהמ, או יוצאימ לחפש רמזימ להי טוריה היהודית בשכו נה שלהמ בעקבות תמונות של בתי כנ ת ובתי יהודימ שראו". אימהופ ביקר תשע פעמימ בי שראל, והתאהב בה. ”כשאני שמ, אצלכמ, אני מרגיש בבית. אני אוהב את המנטליות הישראלית ואת העוב דה שמדובר בארצ שיש לה הי טוריה שנימ". הוא התמכר 6,000 בת כמעט לאוכל רחוב ישראלי )”שווארמה אני אוכל רק במדרחוב בנ יהודה, חומו בכל מקומ"( ונהנה ל ייר בירושלימ ובתל אביב. אבל מבחינתו ”המפג שימ עמ אנשימ מפולדה שברחו לארצ ישראל בתקופת הנאצימ, המ החוויה הכי עמוקה ומעוררת עבורי. החלומ שלי הוא שכל האנשימ במזרח התיכונ יחיו יחד בשלומ. כפי שאמר דוד בנ גוריונ, 'בארצ ישראל, מי שלא מא • מינ בני ימ הוא לא מציאותי'". ”עליית הימין הקיצוני באירופה מזעזעת אותי. היא מאיימת על קיומה של גרמניה כדמוקרטיה סובלנית. לכן הידע על האנטישמיות ועל תוצאותיה ההרסניות צריך להמשיך להיות מרכיב חשוב בחינוך אצלנו" ד"ר אימהוף מקבל פרס לחקר תולדות ישראל בגרמניה, השבוע בברלין