שביעי

15.02.19 | י' באדר א' תשע"ט | 343 גיליון שביעי | 14 צילום: תהל שטרן "אם לא נתעורר בזמן, נגלה שהקרקעות נשמטו מידינו" חקלאי הגליל סובלים מטרור 'שקט', שבמסגרתו הם נסחטים בידי • קבלנים ערבים - ונאלצים להעביר להם את השדות שברשותם אלקנה כהן מהזורעים הקים את ארגון 'היוגב' שנועד לסייע להם "חזרתי למשק בתקופה קשה מאוד של טרור חק ( ממושב הזורעימ. 36) לאי יומיומי", מ פר אלקנה כהנ "אנשימ ישנו לילה-לילה בשטח כדי לשמור על הע דרימ ועל הציוד. לא היה אפשר להשאיר בשטח אפילו אופניימ בלי השגחה, כי מיד היו גונבימ אותמ. הקמ נו גופ להגנה על השדות והציוד, אבל בהמשכ התב רר שלפעמימ אנחנו טורחימ לריק, כי החקלאימ כבר משלמימ פרוטקשנ לערבימ ש וחטימ אותמ. 'אני צריכ להביא אוכל הביתה', בכה בפניי מגדל בקר אחד. 'הג עתי לפת לחמ, אינ לי דרכ אחרת', אמר אחר". כדי ל ייע לחקלאימ שנ חטימ בידי ערבימ הקימ כהנ את ארגונ 'היוגב', הפועל כדי להשיב אדמות לבעליהנ ולמנוע מחקלאימ מלהגיע למצב של שמיטת האדמה וקרי ה. אחת מתוכניות הדגל של הארגונ היא תוכנית 'צעירימ לחקלאות', שפועלת להשבת צעירימ וצעירות לעבודה חקלאית בשדה. כהנ: "יש מצוקה אמיתית של כוח אדמ, ואני רוצה לפתור אותה. אנחנו עובדימ עמ בנימ ובנות שבאימ לשנת שירות, עמ תלמידי כיתות י"ב ושל"פ, ועכשיו נתחיל גמ עמ עבודה מועדפת. כעיקרונ אנחנו לא מק בלימ מתנדבימ לתוכנית, כי אנחנו הופכימ את החק לאות למשהו יוקרתי ומקצועי". "לעורר את הממשלה" "לרוב מגיעות בנות עירוניות, שזו הפעמ הראשונה שהנ רואות אבוקדו מהצד של העצ ולא של ה לט", ( ממושב עינ חיטימ, הנעזר בשי 53) אומר רונ זיתוני רותי 'היוגב', "אבל אנחנו מכשירימ אותנ והנ עובדות בגד"ש ובמטעימ. בזכותנ, ופ ופ שומעימ עברית במטע. הבנות של 'היוגב' עושות עבודה נהדרת, הנ מאוד י ודיות, זריזות ואיכותיות, ואמ רק חמישה אחו זימ מהנ יישארו בחקלאות, זה יהיה פנט טי. אני תל אביבי במקור, אבל התאהבתי בחקלאות כשלמדתי בפ שנות עבודה בתחומימ 25 נימייה חקלאית כנער. אחרי אחרימ, חזרתי לאחרונה לשדות ולמטעימ כדי להגשימ את החלומ הישנ שלי. אני חקלאי מבחירה כי אני רואה בזה שליחות". "הרצונ שלנו הוא לא רק להביא כוח אדמ איכותי לח קלאות", מ ביר כהנ, "אלא גמ לגרומ להוזלה של מחיר העבודה, ככ שהחקלאי ימשיכ להחזיק בשטח והאדמה תישאר בידיימ יהודיות. כולנו מכירימ את הטרור החק לאי של ההצתות והגניבות, אבל יש גמ טרור אחר, שקט, של הקבלנימ הערבימ. המ קרטל ששולט בקטיפ, בבתי האריזה ובמפעלימ, וכשהמ מתאמימ עמ החקלאי יומ של קטיפ ולא מגיעימ, זה גורמ לו לנזק ישיר של מאות אלפי שקלימ. החקלאי נכנ לחובות שהולכימ ותופחימ, וב ופ הוא נאלצ להעביר את השטח לקבלנ הערבי. "בכל שנה עוברימ ככה עשרות דונמימ לידיימ ער ביות, לרוב על רקע לאומני. דיברתי פעמ עמ אחד הק בלנימ האלה, והוא אמר לי בלי בושה: 'אני רוצה שה שטח יהיה שלי'. יש גמ את הבעיה הביטחונית. הקבל נימ מכני ימ ומלינימ בשטח ישראל מאות שוהימ בלתי חוקיימ, ועל כל חמישה עובדימ שנכנ ימ עמ אישור - יש עוד עשרה שנכנ ימ בלי. פעמ נעלמ לי ראש צוות קוטפימ לכמה ימימ. כשהוא חזר התברר שאחיו השתחרר מהכלא בע קת שליט והוא הלכ לבקר אותו". ומה אתמ מקווימ שיקרה?  "אנחנו רוצימ לעורר את הממשלה, כדי שתיקח את הנושא הזה כמשימה לאומית. לאותמ קבלנימ ערבימ יש מטרה: להשתלט על קרקעות המדינה. יש כאנ מלחמה. אמ לא נתעורר בזמנ, יומ אחד נגלה שהקרקעות נשמטו • לנו מהידיימ". "להפוך את החקלאות ליוקרתית". חקלאיות צעירות אלקנה כהן: "בכל שנה עוברים עשרות דונמים לידיים ערביות, לרוב על רקע לאומני. דיברתי פעם עם אחד הקבלנים האלה, והוא אמר לי בלי בושה: 'אני רוצה שהשטח יהיה שלי'" אליהו גליל חקלא ו ת