שביעי

15.02.19 | י' באדר א' תשע"ט | 343 גיליון שביעי | 30 צור את התקציבימ למכינה. הרב לוינשטיינ, כאמור, אינו מת חרט. "להפכ", הוא מ ביר בראיונ ל'שביעי'. "ככל שהזמנ עובר רואימ כמה הדברימ נכונימ, וכמה צריכ להילחמ בתופעות האלה. הדברימ רק הולכימ ומחמירימ". לא נכפה את דעתנו מחלונות ביתו במרומי עלי נשקפ נופ ארצישראלי פנורמי. הרב , נולד בלונדונ ועלה 62 לוינשטיינ, בנ עמ משפחתו כשהיה תינוק בנ עשרה חודשימ. במהלכ שירותו הצבאי חזר בתשובה והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב ולאחר מכנ בישיבת בית אל. הוא השתחרר כמפקד פלוגה בחיל הש הקימ יחד עמ הרב אלי 1988- ריונ, וב דנ את מכינת עלי לאחר שהאלופ )מיל'( עמרמ מצנע שאל אותו היכנ הקצינימ הדתיימ. לפני כשלוש שנימ איבד את רעייתו ואמ ילדיו, ופרת הילדימ הידועה רונית לוינשטיינ ז"ל, וכעבור שנה נישא לשרה, אלמנת תלמידו המפור מ, גיבור ישראל רועי קליינ הי"ד. "בקדנציה הקודמת חוקקה הכנ ת את חוק הלאומ, חוק חשוב מאוד שעצמ הצורכ בחקיקתו מעיד על האב ורד הגדול שיש כאנ. ערכימ יהודיימ קיימימ במדינת ישראל על פי רצונ הרוב, אבל יש ני יונ של זרמימ פו ט-מודרניימ למחוק את הזהות היהודית והציונית שלה. המ מעוניינימ במדינת כל אזרחיה, ושו חקימ אט אט את הזהות הקולקטיבית שלנו באמצעות עתירות לבג"צ". אינ כאנ ני יונ לכפייה דתית?  "בשומ פנימ ואופנ. אני נחרצ בד עתי: יש להשאיר את החופש לפרטימ ללא כל כפייה. המאבק הוא ציבו רי בלבד, על הפרה יה של המדינה. יש כאנ מאבק בינ שתי א כולות - רצונו של הרוב היהודי בארצ יש ראל אל מול המיעוט. בדיוק בגלל זה, התנועה שלנו רחבה הרבה יותר ממפלגה, היא על-מפלגתית, כיוונ שאנשימ רבימ מזדהימ עמ עיקרה: מדינת ישראל היא מדינת הלאומ של העמ היהודי. זה כבר קיימ בחוק י וד הלאומ, והשלמתו תהיה חוק י וד זהותה היהודית של המדינה, כולל נישואימ כדת משה וישראל, שמירת השבת בפרה יה, חיזוק מעמד הרב נות הראשית וגיור כהלכה רק במ גרת הרבנות. "המאבק על ארצ ישראל פחות מרכזי היומ", מפתיע הרב לוינשטייינ. "כולמ כבר מבינימ שלא יהיו כאנ שתי מדינות לשני עמימ ולא יהיה עוד פינוי יישובימ. גמ השמאל מבינ את זה. המאבק על ארצ ישראל לא תמ, אבל ירד לשוליימ. עכשיו גוש אמונימ צריכ לגלות את החלק הנו פ של האמונימ, וזאת האמונה ביהדות ובעמ ישראל. כבר אינ איומ קיומי על שלמות הארצ, ברוכ השמ, אבל יש איומ קיומי על זהות העמ בארצו. יש איומ קיומי על יהדותה של המדינה, ואת הדגל הזה אנחנו צריכימ להניפ עכשיו". מישהו מפריע להניפ את הדגל?  "אנשימ בעלי תפי ות זרות החו דרות לעמ ישראל. התפי ה הזו מנ ה לטשטש את התא המשפחתי, והיא מכוונת לעיקור הזהות היהודית ואימוצ התפי ה הפו ט מודרנית על ידי מי שיונק את התרבות מבחוצ. אפילו לחינוכ הממלכתי-דתי חדר פר על מגוונ של הרכב משפחות, ובהנ משפחה המורכבת מאבא ואבא או מאמא ואמא. לא בחינוכ החילוני, אלא בחינוכ הדתי-לאומי. תראה לאנ הגענו. "שימ לב למילימ בהמנונ שלנו, 'נפש יהודי הומיה'. עמ ישראל הת פלל לשוב לציונ כדי להיות יהודי, אבל גורמימ זרימ נאבקימ בככ ומא חוריהמ עומדות מערכות האקדמיה והמשפט שרוצות להשליט תרבות זרה של מיעוט, על הרוב היהודי שרוצה ביהדותה של המדינה. המ מבקשימ לתת לגיטימציה למשפחות שאיננ בנויות בצורה נורמלית, מנ ימ לתת לגיטימציה לגילוי עריות. בשבוע שעבר התקיימ כנ בנושא הזה בדיוק )כנ בנושא פוליאמורה; א"ג(, למרבה הבושה, בתוככי אוני בר יטת בר אילנ". ואולי העמ רוצה אחרת? איכ  אתמ יודעימ מה רצונ העמ? "יש טטו קוו שנחתמ במדינה, שבו מו כמימ נישואימ על פי תורה ומצוות, שמירת הפרה יה הדתית במדינה, שביתת המדינה בשבת, כשרות בכל מו דות המדינה ובכ ללמ הצבא. הדבר הזה נחתמ על פי רצונ העמ. יש כמה עקרונות שנחתמו דווקא בגלל שהיו מקובלימ על כלל העמ, ועכשיו מנ ה קבוצת מיעוט להפר את האיזונ הזה. "יש התקדמות, אבל ברמה האישית יש ניסיון למחוק את הזהות היהודית והציונית של המדינה. אפילו לחינוך הממלכתי-דתי חדר ספר על משפחות המורכבות מאבא ואבא או מאמא ואמא. לא בחינוך החילוני, אלא בחינוך הדתי-לאומי. תראה לאן הגענו אבק למען זמן להי היהודית זהותה "יעלו את קרנה של הציונות הדתית". הרב פרץ וסמוטריץ' 90 צילום: הדס פרוש, פלאש