שביעי

י ע ל שב ח מה שלומכ? כאנ שלום יעל יקרה, המטפחות שלכ מדברות אלייכ. אלו שאת לובשת בגאונ על הראש. אלו שאת קונה בהקפדה. אלו שאת מלווה לעתימ לשכנות וגמ אלו שכבר לא משמשות אותכ. רצינו לומר לכ כמה דברימ, קודמ כל תודה. תודה על ההשקעה הרבה שלכ בנו. תודה על ההתאמות שאת משתדלת להתאימ לנו. תודה על הכבוד שאת רו כשת לנו, על המקומ בארונ. רצינו לומר לכ גמ שברור לנו שזה לא בקלות, שמחשבתכ נתונה לנו, אפילו שה יבה שלשמה הגענו אלייכ כבר אי ננה. ברור לנו שמנ ה תמ קיבלת, ועו דכ מקבלת מפעמ לפעמ תהיות מ ביבכ מדוע אינכ מוותרת עלינו. והאמת, שגמ אנחנו חששנו שאכנ תבחרי לוותר. אז תודה שאינכ מוותרת עלינו. אנו מצידנו ננ ה עד כמה שנוכל לתת לכ כבוד בח זרה ולפאר אותכ בכל עת. מה שלומכ? שלום יעל אהובה, איננו בטוחימ שאת מזהה אותנו ובכל זאת חשוב לנו לפנות אליכ. כאנ התלת לימ שלכ, זוכרת? אלו שייצגו אותכ בכ בוד לפני שנימ רבות. אלו שהשקעת בהמ גמ כשלא תמיד היה לכ זמנ או כח. רצינו לומר לכ מ פר דברימ. קודמ כל ליחה. ליחה שאנחנו מציקימ לכ שמ, מתחת למטפחת. ליחה שאינ לנו יכולת לשמש אותכ ולייצג אותכ כמו בעבר. ליחה שאנחנו פרועימ מדי בבוקר, מעוכימ מדי בערב ועייפימ מדי במהלכ היומ. ליחה שאת נאלצת להתמודד איתנו בזמנימ שאולי היה יותר נח בלעדינו, ליחה על הזמנ הרב שאנחנו גוזלימ ממכ כשכל תפקידנו הוא להצטופפ שמ. ליחה אמ חמ לכ בגללנו, או שלא מ פיק יפה לכ. רצינו גמ לומר לכ של צערנו אינ באפשרותנו לעשות הרבה עמ כל הנאמר. אז גמ על זה ליחה. אבל חשוב שתדעי, אנחנו תמיד כאנ, לש רותכ, מתי שתרצי ומתי שתצטרכי. לא מוותרימ עליכ ושמחימ בכ תמיד. שלומ לכנ מטפחות אהובות. כאנ יעל עונה לכנ. איזו שאלה, אמ כבר זו אני שצריכה לכנ לומר תודה. תודה על הנוכחות בחיי, תודה שאתנ מציגות את דמותי ביופי כה גדול, תודה שאתנ זור מות עמ כל ני יונות הקשירה החדשות שלי. תודה שאתנ לא מתייאשות ממני. תודה גמ שאתנ מקבלות אליכנ לפעמימ חברות חדשות או נפרדות מחברות ותי קות ולא שומרות לי על ככ טינה. תודה על התאמות הצבעימ המשגעות, ותודה שאתנ פשוט תמיד מ תדרות לי שמ. שלום לכם תלתליי האהובים. איכ אפשר בכלל לחשוב ששכחתי אתכמ? אני זוכרת את האפיונ שלי בכמ, הזהות שלי, לכל מקומ אליו הגעתי מיד נכחתמ בגאונ. את ריח הקרמימ והש מפואימ השונימ שהשקעתי בכמ בשנות נערותי, זוכרת את הת פורות ואת ה רטימ השונימ שהתאמתי עליכמ תמיד. את ה ליחה אמ כבר, אני חייבת לכמ. הקול בראש לכל מקום אליו הגעתי, מיד נכחו התלתלים בגאון. אני זוכרת את ריח הקרמים והשמפואים השונים שהשקעתי בכם בשנות נערותי. גם היום, אתם עדין מייצגים אותי שם מתחת למטפחת. מזכירים לי מי אני ומי הייתי בעד שומ הונ שבעולמ לא הייתי מוות רת עליכמ. אתמ אהובימ ויקרימ לי. גמ היומ, עדינ מייצגימ אותי שמ מתחת למטפחת. מזכירימ לי מי אני ומי הייתי. נתתמ לי את הכבוד המגיע לי גמ בימימ בהמ פחות זרמתמ ופחות ה תדרתמ. אני מודעת לזה שהיומ, בהיותכמ שמ, פונימ לכמ בצניעות הנדרשת, מעט איבדתמ את ייעודכמ האמיתי. מודעת לזה שכיומ אינכמ מוצאימ את מקומכמ כאנ איתי. אבל אני גאה בכמ, בכל הזדמנות שיש משתדלת לציינ אתכמ, וכשיוצא לי מנ ה לחזור ולטפח אתכמ. אני לא יודעת איכ להודות לכמ, ואיכ להשאיר אתכמ נוכחימ בחיי בגאונ למרות המטפחת. אתמ חשובימ, אתמ אהובימ, מחיימ אותי ומשמחימ אותי בעתות עצב קשימ. תודה • על זה. אוהבת מאוד. אני. shutterstock איור: 22.02.19 | י"ז באדר א' תשע"ט | 344 גיליון שביעי | 10 yaels@shvii.co.il …… …