שביעי

שר ו ן ר ו ט ר לכל חפצ תחת הש "לכל זמן ועת מיימ, עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע", אמר שלמה המלכ בקהלת. אבל בעצמ מה החוכמה הגדו לה פה? מה החידוש? האמ באמת צריכ להיות החכמ באדמ בשביל לציינ את המובנ מאליו? כולנו יודעימ שמושג הזמנ הוא אובייקטיבי אכ גמ ובייקטיבי. השעונ מראה לכולנו אותה השעה, אבל היח שלנו לזמנ משתנה לפי התחושה. אמ לפני מאה שנה רציתי להזמינ את אמא שלי לשבת, הייתי צריכה לשלוח לה מכתב ולחכות שלושה שבועות לתשובתה, ככ שהיינו צריכות לתאמ לפחות חודש מראש. עצמ זה שלקח זמנ למידע להגיע, נתנ לאנושות תחושה של שפע של זמנ. כיומ, דווקא עודפ המידע והזמינות שלו גורמימ לנו להרגיש שאינ לנו זמנ, ושאנחנו אפ פעמ לא מ פיקימ. גמ המהפכה הפמיני טית שהשפיעה לטובה על שיוויונ זכויות הנשימ, גרמה בדיעבד לככ שלקחנו על עצמנו גמ את תפקי די הגברימ. נשימ צריכות היומ לתמרנ בינ עבודה, פיתוח קריירה, טיפול בי לדימ, טיפול בבית, ידורימ, ה עות לחוגימ, לימודימ, זוגיות ושעות הפנאי שלהנ. אה, וגמ לישונ קצת, כדי שלא יהיו עייפות ורעות. מי מאתנו לא ייח לה לעוד שעות ביממה? מי מאתנו לא התפתתה לרגע לקחת את הרטלינ של הילד, האחיינ או הילדימ של השכנימ, רק בשביל לה פיק את כל הרצונות שלה לאותו היומ? )זה נשמע בדיחה אבל לצערי זה קרוב מדי למציאות(. השנימ הללו של הילודה, כשיש לכ ,5 שניימ או שלושה ילדימ מתחת לגיל אלו השנימ הכי יזיפיות לאישה המו דרנית. אנחנו שואפות להיות טובות בכל דבר שאנחנו עושות, ולא רוצות לוותר על אפ א פקט באישיות שלנו. אומרימ 'ילדימ קטנימ צרות קטנות' ואולי זה באמת נכונ, אבל בטוח שזה יותר קשה פיזית ומאוד תובעני ומתיש. לחתל, לנגב אינ ופ נזלת, להלביש את הזרועות הקטנות והנוזלות האלו בחמש מאות שכבות, לכב , לבשל, לשבור את הגב בלהרימ משקלימ כבדימ לאורכ זמנ, לשבת על הרצפה לעשות שוב פעמ את הפאזל של מי הכבאי - כמה אפשר? זה גמ משעממ, וחט, מת כל ושואב כל ככ הרבה אנרגיות. להיות אמא לקטנימ זו מ ירות נפש עד ה ופ. הזמנ שלכ הוא לא שלכ ובכל פעמ שאת צריכה לצאת זה נהיה כל ככ מ ורבל שאת בוררת את יציאותייכ בקפידה. שלא לדבר על המ ניקות שאינ להנ אפשרות לקחת אפי שעות לעצמנ. אצלי זה היה ככה 24 לו במשכ יותר מעשור. הריונ, לידה, הנקה וחוזר חלילה. שלא לדבר על ככ שעל הדרכ את גמ מאבדת את הגופ שלכ, ואת התודעה מרוב עייפות ושעמומ. דורש מאמא בדורנו, ללדת ילדים שרוצה להתמ ר לאמהות שלה לוותר על המימוש העצמי לתקופה מ וימת. היא הזמן שלך , אלו השנים הכי סיזיפיות 5 כשיש לך ילדים מתחת לגיל לאישה המודרנית. לחתל, לנגב נזלת, להלביש, לכבס, לבשל, לשבת על הרצפה לעשות שוב את הפאזל של סמי הכבאי. להתמסר לאימהות משמע לוותר על המימוש העצמי יכולה להמשיכ לעבוד, אבל זה תמיד על אש קטנה, אינ מקומ לקדמ פרויקטימ חדשימ הדורשימ אנרגיה והובלה, אלא רק לתחזק את הקיימ ולהכני כמה גרושימ הביתה. זאת יטואציה העשויה להיות מאוד מת כלת. בזמנ האחרונ אני רואה ברשתות החברתיות עוד ועוד נשימ שהחליטו לדבר על זה, שהחליטו לומר באומצ: אני עושה הפ קה עמ הקריירה כרגע, זה לא קל לי אבל אני בוחרת בחיי משפחה. לכל אלו שמרגישות ככה רצי תי להגיד ממרומ גילי - בנות, זה עובר. הילדימ גדלימ ופתאומ נהיה יותר זמנ לעצמכ. ואפילו אמ אתנ רק בהתחלה, תדעו שיבוא יומ שתוכלו להשקיע שוב בעצמכנ. אולי זה יקרה רק בעוד כמה שנימ - אבל אני מבטיחה לכנ שזה יקרה. • כי איכ אמר החכמ באדמ? "לכל זמנ". shutterstock איור: sharonroter@gmail.com ……… 22.02.19 | י"ז באדר א' תשע"ט | 344 גיליון שביעי | 8