שביעי

01.03.19 | כ"ד באדר א' תשע"ט | 345 גיליון שביעי | 12 באיזו אני רוצה לשתף אתכם בעיה קטנה שלי - אני כל ככ מפח דת לאחר למקומות, שאני שמה לעצמי שעונימ מעוררימ מיליונ שעות לפני. מרוב שעונימ מעוררימ אני לא זוכרת מה השעה המדויקת שנקבעה לי, ויוצא שאני מגיעה הרבה לפני הזמנ שנקבע. 12- נאמר כמו עכשיו, השעה רבע ל בצהריימ, ואני פה תקועה באיזה חניונ לצורכ פגישה בשביל הבנ שלי. התור שלו נקבע לשעה אחת. ואני כל ככ פח דתי לפ פ , שתכננתי מיליונ שעונימ מעוררימ למלא שעות קדימה עד שה תבלבלתי לגמרי וחשבתי שאני צריכה .12 להגיע בשעה אני צרפתייה מבית, וכל חיי חונכתי להגיע לכל מקומ בזמנ או כמה דקות לפני כנ. יש לנו חברימ טובימ, גמ צר פתימ, שהמ ממש מחמירימ בגנ הצרפתי הזה ותמיד מגיעימ הכי מוקדמ שאפשר. וזה הצחיק אותנו מאוד בילדות שהמ כאלה דקדקנימ ומתוכננימ, בעוד אנחנו, חפיפניקימ, רק מגיעימ דקה או שתיימ לפני הזמנ. כשבגרתי, הבנתי שהגנ הצרפתי המו בנה הזה מעט דופק אותי ואני חייבת ללמוד לשחרר אותו. כולמ מכירימ את הביטוי 'שעונ בני עקיבא'. אמ למחנה ואמ למפקד בשבת, בבני עקיבא מאח רימ. ואני, צרפתייה לא מ ונכרנת שכ מותי, הייתי מגיעה למקומות מפגש קצת לפני הזמנ הנקוב, ומתייבשת עד שתגיע השעה הבני עקיבאית האמיתית שלהמ, שלושת רבעי שעה לפחות אחר ככ. ביומ האירו ינ שלי, רזיאל איחר כמעט בשעה, ובהמשכ, ביומ החתו נה, הוא הגיע לצילומימ אחרי שהשמש שקעה. גמ לחופה הוא איחר בעוד אני פתחתי את האולמ. ובכלל, כשעברנו לגור בחווה זה הפכ לברור מאליו ש'יעל שבח תמיד מגיעה בזמנ'. למזלי, יש כאנ עוד שתי נשימ ש ובלות מאותה לקות, ככה שאני לא מרגישה כל ככ לבד. שלא תחשבו, ממש עבדתי על זה. הש תדלתי תמיד לנ ות לאחר, להיות מאלה שמחכימ להמ במ יבה של הגנ או לה גיע אחרונה לא יפת ההורימ, ולפעמימ זה אפילו הצליח לי. אבל איכשהו, כמה שאנ ה לעבוד על מידותיי, זה פשוט לא מצליח. למה אני חושבת אתם בטח תוהים שזו לקות. א ביר: הייתי רוצה לה פיק יותר להתארגנ בבית לפני שאני מגיעה לחתונה של רחוקת משפחה יחד עמ הצלמ והקייטרינג, או לא למצוא את עצמי מת חבאת ממבטי העוברימ והשבימ שתוהימ לעצממ למה אני יושבת באוטו של חניונ דקות. הייתי רוצה פשוט להגיע 20 כבר בזמנ שבו כל העולמ מגיע או אפילו טי פונת אחרי, ככה בשביל הרושמ. אבל מתי אני כנ מעריכה את הלקות הזו? לפני שבת. הלקות הזו מועילה לנו להכני שבת בזמנ ואפ לפני הזמנ. אולי זה קצת קשור בזה שכמעט שעתיימ לפני שבת אני כבר מתחילה לצעוק על כולמ ששבת נכנ ת עוד עשר דקות, ועד שהמ מקדימה את זמני אני צרפתייה מבית, וחונכתי להגיע לכל מקום כמה דקות לפני הזמן. כולם מכירים את 'שעון בני עקיבא', ואני, לא מסונכרנת שכמותי, הייתי תמיד מתייבשת עד שתגיע השעה הבני עקיבאית האמיתית מגלימ ששיקרתי המ כבר נכנ ו לקטע. במהלכ השנימ רזיאל פיתח לו מנהג שמעצבנ מאוד את כל ובביו. הוא קרא לזה 'המלחיצ'. כלומר ההוא, שבזמנ שבכל הבתימ עדיינ על גלגלימ, המטבו חה עדיינ על הגז והילדימ לא מקולחימ, הוא מהלכ לו, טבול, עמ טלית ו ידור, ילדיו אחריו רחוצימ ויפימ, אשתו מנפנ פת לו מהחלונ והמ מרחפימ במינ אווירה מעוררת קנאה. הוא כל ככ אהב להיות הדמות הזו. כתוב בישעיהו "בעתה, אחישנה", וחז"ל פירשו את זה ככ: הרי בינ כה וכה הגאולה תבוא. ממש כמו השבת. השאלה היא - האמ נזכה שה' יקדימ את בואה או שתגיע בזמנ הגזור עליה מימי בראשית. ואני רק מייחלת שהלקות הזו תדבק גמ בגאולה קצת, שתגיע טיפה מוקדמ יותר. • ואיכ אומרימ? יפה שעה אחת קודמ. shutterstock איור: י ע ל שבח yaels@shvii.co.il …… …