שביעי

08.03.19 | א' באדר ב' תשע"ט | 346 גיליון שביעי | 40 מראש ההר למסירת שמות לתפילה בהר | ירושלים 57104 ת.ד המדור בחסות ישיבת הר הבית ……… www.temple-mount.co.il | 0 73-22-11-552 ולתרומות: טלפון ישיבת הר הבית Yeshivat har habait מתגבשת עלייה • אירועי ההסלמה ברחבת שער הרחמים נמשכים התלמיד שמביא את בית הספר להר הבית • משותפת לאור המצב אריאל אליהו הרב הר הבית שלי / שו"ת הר הבית אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי הפחד ההלכתי מעליה להר הבית גורם להפקרת 'הר הבית'. מו"ר סבי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, חשש לזה ולכן פעל להקמת בית כנסת ברחבת הר בית במקום שהוא מותר הלכתית. אחד המקומות שהוא הציע היה שער הרחמים. ועכשיו 'שועלים הולכים בו'. זה טירוף שהפחד ההלכתי גורם לנו להפקיר את הר הבית. הערת המערכת: א. בתחומין ג' התפרסמה הצעתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח המותר להיכנס אליו...". ב. במכתב לרב יצחק שילת שליט"א הציע הרב אליהו לבנות את בית הכנסת "מעל לשערי הרחמים או צפונה יותר כמוצע" )תחמין ז(. הרב עזריה אריאל שאלה: האם אמירת פרקי תהילים בהר הבית נחשבת כניסה לדבר מצווה או שמא צריך משהו אחר. אם כן, מהו? תשובה: אמירת פרקי תהלים נחשבת בוודאי כניסה לדבר מצווה. לצערנו, כיום המשטרה אינה מאפשרת להתפלל בהר בפה ובשפתיים, ואנו מסתפקים ב'עבודה שבלב', אך גם זוהי תפילה לעניין זה. יותר מזה, עצם הכניסה, שמטרתה היא לחזק את שליטת עם ישראל בהר הבית, להגביר את הכיסופים לבית המקדש ולהתקרב לה' יתברך בהליכה בהר קדשו, גם היא דבר מצווה. הדין שאין נכנסים להר הבית אלא לדבר מצווה, לא מפורש בדברי חז"ל אלא כתוב ברמב"ם )הל' בית הבחירה פ"ז ה"ב(. הכסף משנה כותב שהרמב"ם למד את הדין מקל וחומר מבית הכנסת, שמבואר בגמרא במגילה כח ע"ב שאין להיכנס אליו רק כדי להינצל מגשמים וכדומה. יש להוסיף, שמהרמב"ם נראה שהאיסור קשור לאיסור קפנדריא שכתב בסמוך לו, שעניינו שלא לנצל את הר הבית כדרך קיצור למקום אחר. הקשר בין הדברים עולה במפורש מדבריו לגבי בית כנסת )הל' תפילה פי"אה"ח(: "היה לבית הכנסת או לבית המדרש שני פתחין לא יעשנו קפנדריא כדי שיכנס בפתח זה ויצא בפתח שכנגדו לקרב הדרך, שאסור ליכנס בהן אלא לדבר מצוה". הבנה זו משליכה על ההגדרה של המצווה המדוברת. אין הכוונה שיש כביכול איסור להיכנס להר הבית ויש צורך באיזו מצווה הדוחה את האיסור, בבחינת 'עשה דוחה לא תעשה', ושאז צריך לדון איזו מצווה חשובה מספיק כדי לדחות את האיסור. האיסור הוא להיכנס להר הבית במטרה סתמית, לשם ביקור גרידא או לשם קיצור הדרך, ולכן כל צורך מצווה שהוא - מתיר את האיסור. כך גם בבית הכנסת, נאמר בהלכה שמי שצריך להיכנס לצרכיו יקדים קודם כל אמירת פסוק וכדומה, ואם אינו יכול לפחות ישהה שם, 'אשרי יושבי ביתך'. אם כן, גם לגבי הר הבית כל עליה שמתקיים בה 'בבית אלקים נהלך ברגש', הליכה ביראת ה' מתוך כוונה טובה שאין בה ניצול של ההר לצרכים פרטיים, הרי זה דבר מצווה שמצדיק את הכניסה. לשליחת שאלות עבור שו"ת הר הבית: y.arabiet@gmail.com מכל מלמדי השכלתי מכיתה ח' בחטיבת הביניימ מיכאל אלנקמ קריית ארבע, פוקד את הר הבית לפחות פעמ בחודש יחד עמ חברימ נו פימ. הדבר יוצר התעניינות רבה ושיח פורה בינ התלמידימ לבינ עצממ ובינמ לבינ המורימ. לבקשת מחנכ הכיתה, הכינ מיכאל אלנקמ מצגת מושקעת על הר הבית ועל העליה אליו לפי ההלכה, העביר שיעור וענה לשאלות חבריו. מורימ נו פימ שמעו על הדבר וביקשו ממנו להרצות גמ בכיתתמ. בעקבות השיעו רימ, מתארגנת קבוצה של עשרות תלמידימ שיעלו בקרוב בטהרה להר הבית. עליית המונים משותפת בא יפת חירומ מיוחדת של ארגוני המק דש בעקבות השתלטות המו למימ על מרחב נו פ בהר הבית וחילול ה' הנלווה לה, הוחלט: א. לקיימ עלייה המונית להר הבית כהלכה, לחיזוק האחיזה היהודית במקומ הקדוש, ביומ חמישי הקרוב, ז' אדר ב'. ב. לדרוש את הקמת בית כנ ת בהר הבית לפי הצעתו של הרב מר דכי אליהו זצ"ל. ג. לקיימ ביומ חמישי )כ"א אדר ב'( עצרת גדולה בשער הרחמימ בכו תל המזרחי, בדרישה להוציא את הוואקפ מחוצ לחוק. בלי רחמים יהודימ עלו להר הבית כהלכה, ביניהמ 264 יהודה גליק וח"כ אורי אריאל שר החקלאות שהתפללו במקומ. השר אריאל ביקש להיכנ למתחמ שער הרחמימ, אכ ורב. מחבר ה פר 'הר הבית אלישע וולפ ונ הרב כהלכה', עלה בתחילת השבוע להר הבית בראש עשרות יהודימ, חלקמ הגיעו במיוחד מצפת. עומדים בשער האירועימ במתחמ שער הרחמימ במזרח הר הבית נמשכימ. המו למימ מנמקימ את פלישתמ למקומ בדרישה לה יר את עמדת המשטרה מגג המתחמ, ולמנוע מהיהודימ מלהתפלל בהר הבית. פעילי המקדש דורשימ לאפשר כני ת יהודימ דירה למתחמ ותפילה חופשית בכל הר הבית.