שביעי

43 | 15.03.19 | ח' באדר ב' תשע"ט | 347 גיליון שביעי בואו נבנה להם גשר של תקווה דוד קוכמייסטר, מנכ"ל ארגון פעמונים הכלא הכואב ביותר הוא הכלא בו האדמ כולא את עצמו, בעצמו. אינ תחושת חירות מתוקה יותר מרגע פתיחת השערימ והיציאה אל מחוצ לחומות ה וגרות. החונקות. רבימ בחברה הישראלית, גמ בציבור שלנו, מצויימ בתוכ חומותיה של שתיקה עצובה שהקיפו את משפ חתמ. בתוכ כלא שגזרו על עצממ. המ שותקימ ביח למצבמ הכלכלי מאחר שהמ איבדו אמונ. איבדו אמונ באור שבקצה המנהרה, ביכולותיהמ העצמיות להשקיע ולהצליח, ואולי גמ, במוכנות שלנו כקהילה, כציבור, ליצור עבורמ גשר שיעביר אותמ מההווה העגומ שלהמ, אל עתיד עמ תקווה. פונימ רבימ מגיעימ לפעמונימ בלי תקווה גדולה. כבויימ משהו, חוששימ, עמ תחושת פק גדולה בלב. אכ עמ זיק, לפעמימ קטנ, של רצונ לעשות שינוי. ואנחנו, בפעמונימ, מחפשימ את ה ימנ הקטנ הזה. וכשמוצאימ אותו, מאושרימ כמוצאי שלל רב. מב חינתנו, זו אבנ הי וד ממנה אפשר להתחיל. להעניק לפונימ, אמונ. לטעת בעצממ ובעזרתמ, את התקווה כי בע"ה יצליחו. וההמשכ הוא בניית גשר. גשר בינ העבר לעתיד. בינ ייאוש לתקווה. בינ עבר שנראה אבוד, לעתיד שיביא שינוי לטובה. לבניית הגשר הזה, המ זקוקימ לעזרה, לדחיפה, לליווי. המ זקוקימ לנו, בפעמונימ, וזקוקימ למשפחה ולחברימ בקהילה. שיבינו, שיטו כתפ, שיהוו משענת של חיבוק ותמיכה ואהבה. וזה מחייב, לפעמימ, גמ שינוי ב"ראש" של כולנו. לא עוד פורימ של מצוות "מתנות לאביונימ" רגי לה. לא עוד מתנ צדקה של מצוות אנשימ מלומדה. מעתה, קומ יקומ לנו פורימ אחר: פורימ שבו יבנה גשר של נכונות להבינ שהמשפחה הזו מחכה לשיח מחבק כדי לצאת מהמעגל הכולא של הה תרה. פו רימ בו נבינ שגמ אנחנו אלו שצריכימ לקחת אח ריות. לעודד, לדרבנ ולדחופ את הזקוק לתמיכתנו, בחיבוק חמ, לחזור למעגל החיימ הראוי. בזקיפות קומה מכובדת. פורימ זה הזמנ. מ פר הרב עוזי קלכהיימ זצ"ל: פעמ בשמחת פורימ, בשעה שמרנ הרב, הראי"ה קוק, היה בהתרוממות הרוח בשל השתיה כדת, עלה על השולחנ וקרא בקול רמ ובהתלהבות קודש: "איככה אוכל וראיתי באבדנ מול דתי- זוהי כל התורה כולה...". הרב קוק לימד, ככ הרב קלכהיימ זצ"ל, שגמ ב עודת פורימ צריכ לראות את הצד הלאומי. פורימ הזה, זה הזמנ. בקיומ מצוות 'מתנות לאביונימ' דרכ פעמונימ, ני תנת ההזדמנות לקיימ, גמ את המצווה כפשוטה, וגמ, לתמוכ במשפחות הזקוקות לבניית הגשר לו הנ מש וועות, על מנת לצאת מהכלא שכלאו בו את עצממ, לחרות כלכלית אמיתית. בקיומ מצוות 'מתנות לאביונימ' דרכ פעמונימ, ניתנת ההזדמנות לקיימ, גמ את מצוות פורימ הפ רטית שלנו, אכ גמ את המצווה הלאומית: את קי דומ דאגתנו לחיזוק חו נמ של המשפחות הזקוקות לככ, הקהילות שהנ שייכות להנ, והחברה הישראלית כולה. אנו בפעמונימ פועלימ לשמ ככ כל השנה. איתכמ, יחד, נצליח בע"ה לעשות עוד, כבר בפורימ השנה. )מ(