שביעי

41 | 22.03.19 | ט"ו באדר ב' תשע"ט | 348 גיליון שביעי שימ נראימ לו כל ככ רחוקימ. ”יומ אחד הגיע לאכול אצלנו חבר של המשפחה, והוא ראה שאני משועממ ומחפש מה לעשות", הוא נזכר, ”אז הוא הציע לי ולהורימ שאצטרפ למ כבי רחובות ונראה איכ זה יתפתח". ”תמיד היו מאשימים אותי" מהרגע הראשונ הוא התחבר לכדו ר ל והפכ לשחקנ המצטיינ של קבו צת הילדימ. ”בלטתי ונתנו לי מקומ מיוחד בקבוצה. נראה שבזכות זה נשארתי ולא התפתיתי ללכת למקו מות אחרימ. אלה היו ימימ מבולבלימ של תמרונ בינ א פ הכדור לנ המ קצוענ והמשקיענ לבינ הילד שהולכ בדרכ אחרת ממה שהמשפחה חינכה אותו. היומ שלי היה מתחלק לשניימ: איכ אני עמ החברימ ברחוב, ואיכ אני על מגרש הכדור ל". ההצלחה ה פורטיבית השפיעה בתחילה גמ על הלימודימ, והשחקנ הצעיר השקיע גמ בבית ה פר, אבל משהו השתבש בהמשכ. ונונו שוב מצא את עצמו נגרר אחרי החברימ, ש ירבו לנתק עימו את הקשר. ”תמיד היו מאשימימ אותי", הוא מ פר בכאב. ”בזכות החינוכ הטוב שקיב לתי בבית, כשהיינו הולכימ לעשות שטויות אני הייתי עומד בצד, ובכל זאת היו תופ ימ ומאשימימ דווקא אותי". באמצע כיתה ה' אירע מקרה, שבמבט לאחור התברר כרגע מכוננ ששינה את חייו. ”עשיתי עמ החברימ משהו שעד היומ אני מתבייש לדבר עליו, וכשזה נודע להורימ שלי - המ החליטו להוציא אותי מהכדור ל. במשכ חצי שנה ישבתי בחוצ, וזה היה