שביעי

29.03.19 | כ"ב באדר ב' תשע"ט | 349 גיליון שביעי | 14 עם כל הקושי והכאב הגדול, אני מרגישה צורכ לומר - יש גמ שכול אחר. הוא כואב לא פחות, לעתימ אולי אפילו יותר. הוא נוכח ומלווה כל רגע בחיי הנותרימ, אבל ההבדל העיקרי בינו לבינ שכול של טרור הוא שאינ לו את אותה התמיכה. לפני כמה זמנ, חבר התקשר וביקש שאגיע לנחמ אישה שהתאלמנה בנ יבות טרגיות. המשפחה שייכת אמנמ לקהילה עירונית, אכ ניכר היה עליהמ שהמ אבודימ לגמרי. גמ אנחנו היינו אבודימ לגמרי בה תחלה, לא ידענו מה יהיה עמ הילדימ, עמ הפצעימ הנפשיימ, עמ השאלות הטכניות הרבות, עמ הבירוקרטיה. אבל לנו היה ועוד ישנו, ליווי בכל תחו מי החיימ. החל בטיפולימ לילדימ ולי, ועד עזרה פיזית שמקלה על המצב המאוד מור כב אליו נקלענו. בנו פ לכל אלו, הפר ומ הרב של הפיגוע והחיימ בקהילה )המה ממת ביותר בעולמ( וב ביבה הרוצה להיות שותפה לכאב, לעזור ולתמוכ בכל דרכ, הו יפו הרבה מרגוע ומזור לכאב המאוד גדול שלנו. לא כולם חווים שכול שכזה. כנ, גמ אצלנו בשכול יש דרגות. אני מד ברת על שכול אזרחי. אלו שאיבדו את יקירמ בתאונה, במחלה, בהתאבדות או במוות פתאומי. הכאב שלהמ לא שונה מכל שכול שהוא, אולי בעצמ יותר גדול כי לעתימ הוא ילווה בתחושות בושה, אשמה, אולי אפי ת כוחות לאחר מחלה ארוכה. אבל הליווי והתמיכה שונימ מאוד, המ במימדימ הרבה הרבה יותר קטנימ. פעמימ רבות אותנ משפחות ימצאו את עצמנ מתמודדות גמ עמ עוני, איומ לניתוק מחשמל או מימ, ביבה עוינת, ילדימ הז קוקימ לטיפולימ או אפילו תמ בדידות. אינ כאנ האשמה כלפי מישהו אלא בעיקר קריאה אליכמ קוראיי, היו מודעימ. אנו קו השבת, פרשת שמיני, ראימ על מותמ הפתאומי של בניו של אהרנ, נדב ואביהו. תגובתו של אהרונ ידועה: "וידומ אהרנ", ותגובת משה לאחריה היא התחלה ראשונית של ני חומ. הניחומ הראשונ שמשה מבצע, הוא בעצמ תפקידמ של מעגלי הקרבה הרא שונימ של האבלימ, ואני לא מדברת רק על משפחה או על גופימ פונקציונלימ. אמ נחזור לאותה אישה שהתאלמנה, בשגרת חייה ישנמ קרובימ נו פימ שאינמ בני משפחה הרוצימ לתמוכ אבל לא יודעימ איכ. לפעמימ המ מתביישימ להתקרב ולהציע, לפעמימ האבלימ בעצממ עוד לא יודעימ במה המ צריכימ עזרה, ולפעמימ אותמ קרובימ יקבלו דחיה ויחשבו שהמ לא נחוצימ. המעגל הקרוב הזה הוא הדבר החשוב ביותר לנחיתה ולריפוד הרא שוני של האבלימ. כשיצאתי מהמ יצרתי קשר עמ פיני רבינוביצ', אדמ מיוחד שביחד עמ מש פחות שכול שונות הקימ לפני מ פר שנימ עמותה לזכר בתו ד י רבינוביצ', שנפטרה מ רטנ. תפקידה של אותה עמותה הוא 'לצייד' את משפחות האב לימ בארגז כלימ ליומ שאחרי. באופנ וידום אהרן יש לנו אחריות לא רק על החיים הפרטיים שלנו, אלא גם על של סביבתנו. אני רוצה שתדעו שיש בכוחנו להקל משמעותית על אבלם וכאבם של הנותרים בלתי נשלט הרגשתי שאני רוצה להיות חלק מהפרויקט הזה, מהעמותה הזו, שיכולה להוות בבחינת פנ בעלטה המוחלטת של אותנ המשפחות. במ גרת העבודה הרבה והמצערת שלהמ בעמותה ביב המשפחות שנ כנ ות למעגל, המ בחרו בשבת פרשת 'שמיני' להעלות למודעות את הש כול האזרחי. אני יודעת לצערי, כמעט בוודאות, שלא ייתכנ שמבינ קוראיי יש אדמ שאינ לו קרוב ש יימ את חייו ולא בשיבה טובה. ואני מעריכה שרובכמ חווה לפחות פעמ אחת את תחושת האינ אונימ ביב אדמ שנפטר לו קרוב. עד שתגיע הגאולה המיוחלת ותחיית המתימ, יש לנו אחריות לא רק על החיימ הפרטיימ שלנו אלא גמ על של ביבתנו. אני רוצה שתדעו שיש בכוחנו להקל משמעותית על אבלמ וכאבמ של • הנותרימ. shutterstock איור: י ע ל שבח yaels@shvii.co.il …… …