שביעי

29.03.19 | כ"ב באדר ב' תשע"ט | 349 גיליון שביעי | 50 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה 90 צילום: נתי שוחט, פלאש בשיאו של המ ע אל ארצ ישראל עמ ישראל מקימ משכנ לשכינה. מיד לאחר מכנ ה' קורא אל משה ומו ר לו את עבודת המקדש והקורבנות שמטרתנ להביא לקרבת אלו קימ. אבל איכ זריקת דמ, חיתוכ איברימ, תגלחת מצורע, דיני פיגול ועוד - קשורימ לקרבת אלוקימ? 'מזבח חדש' נכתב מתוכ אמונה שיש עבודת נפש עמוקה דווקא בתוכ פר ויקרא. דווקא בתוכ הדברימ הכי גופניימ - דמ, בשר, שערות, שחיטה, טומאה וטהרה - שמ עבודת ה' נמצאת. ה פר הערוכ לפניכמ הוא צירופ של עבודה ממושכת על תוכני עבודת הק רבנות. הנושאימ העמוקימ של הקרבנות מוגשימ בבהירות אל לבמ ודעתמ של הקוראימ. ה פר מבו על לימוד שיטתי של הנושאימ המדוברימ ממגוונ מקורות. קץ התמימות – משפט ושלטון בישראל דניאל פרידמן עמ' 944 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים 'פשיזם', גרסת השמאל מי הכין את הקרקע לאיילת שקד? ומה הביא את השופטים לעסוק באידיאולוגיות פוליטיות במקום באווירת הבחירות, ספר חשוב ורלוונטי אודות מערכת המשפט בישראל • בשאלות מקצועיות? מזבח חדש: עבודת הנפש של עולמ הרב צבי יהודה דרור הקורבנות / עמ' 215 / ' הוצאת 'דברי שיר כל מי שמתעניינ בביצת הפוליטיקה המקו מית לא יכול להתעלמ מהמקומ המרכזי שתופ בית המשפט העליונ במערכת הבחירות הנוכ חית. הכרעתו של היועמ"ש מנדלבליט לקיימ שימוע עתידי לראש הממשלה נתניהו במגוונ של תיקימ והאשמות; רטונ ה'פשיזמ' של שרת המשפטימ שקד, שבו היא מציגה את המהפכה השיפוטית וצמצומ האקטיביזמ השיפוטי כחלק מרכזי באג'נדה שלה; פ ילת המועמדות לכנ ת של מיכאל בנ-ארי, שיבוצו של איתמר בנ גביר שכבר הכריז שהוא דורש להתמנות לוועדה למינוי שופטימ ועוד. כדאי לזכור שמי שהיה מהראשונימ להילחמ בכוחו המופרז של בית המשפט העליונ הוא דווקא איש שמאל מובהק, פרופ' דניאל פרי דמנ, שכיהנ כשר המשפטימ בממשלתו של אולמרט. פרידמנ היה זה שבמידה רבה הכשיר את הקרקע ללא מעט מהצעדימ של איילת שקד, שכעת מכונימ 'פשיזמ' על ידי השמאל. על אפ שפרידמנ נמנה כאמור בצד השמאלי של המפה, הרי שיש לו מניית י וד בלא מעט מהרפורמות והדרישות לרפורמות עתידיות במערכת המשפט הישראלית. הוא היה הראשונ למנות אחרי שנימ ארוכות עו"ד מהמגזר הפרטי לשופטימ בבית המשפט העליונ, חיזק את בית משפט השלומ והמחוזי ועוד. בינ הצעותיו שלא הגיעו לידי מימוש: הפרדת תפקיד היועצ המש פטי מתפקיד התובע, ני יונ לקדמ את חוק י וד - החקיקה )שנועד לקבוע באיזה הליכ מותר לבית המשפט לפ ול חוקימ של הכנ ת( ועוד. ה פר מקיפ מאוד ומאלפ. פרידמנ וקר את ההי טוריה המשפטית בארצ ישראל, החל מהתקופה העות'מאנית ועד לימינו. הוא מכנה ' של המאה 50- את העידנ שהחל בשנות ה 'עידנ התמימות', בו שופטימ התע קו 20- ה בשאלות מקצועיות ולא אידיאולוגיות ופולי ' ועד 80- טיות. את התקופה שהחלה משנות ה לימינו הוא מכנה 'קצ התמימות', משהתברר לכל שבבית המשפט באות לידי ביטוי עמדות אידיאולוגיות ופוליטיות כבכל מקומ אחר. שתי תובנות מעניינות: הראשונה, פרידמנ מזכיר לכל אנשי הימינ הדורשימ את צמצומ כוחו של בית המשפט העליונ, שצמצומ כוחו של בית המשפט יהיה תקפ במידה שווה לגמרי גמ כלפי שופטימ מימינ. הדוגמה הבולטת ביותר היא זו של השופט המנוח אדמונד לוי שע ק רבות בשא לות פוליטיות וערכיות )למשל ביב שאלת (. הערה זו במ 2005- חוקיות ה'התנתקות' ב קומה כי רבימ מאלה המתלוננימ על כוחו הרב של בית המשפט מעוניינימ שאת מקוממ של שופטימ עמ עמדות שמאל יחליפו שופטימ ימניימ, וזו תירה מיניה וביה. השנייה נוגעת לחקירות רוה"מ נתניהו ו פ ' )פרשת הצוללות(. פרידמנ 3000' ציפית בתיק מבקר בחדות את הכרעת השופט רובינשטיינ לאשר ליועצ המשפטי מנדלבליט לע וק בתיק הזה, באשר הוא שימש בתקופה האמורה כמ זכיר הממשלה ולמרות זאת רובינשטיינ טענ ששיקול הדעת הבלעדי האמ לדונ בתיק נמצא אצל מנדלבליט. פרידמנ מ כמ: "יש דינ אחד לכלל הציבור, ודינ אחד ליועצ". פר שכנראה יהיה רלוונטי ביותר גמ • בממשלה הבאה.