שביעי

29.03.19 | כ"ב באדר ב' תשע"ט | 349 גיליון שביעי | 52 orreut@gmail.com לה ערות, הארות והמלצות על מסעדות: ……… אור רייכרט החבר י ם של ר י י כרט יצאתם רבע פיתה טרנד העראייס • שלושה רבעים, שלוש אפשרויות מילוי ושלוש וחצי 'תוספות' הגיע למחנה יהודה, אבל לא נותן פייט מספיק טוב לחלופות הקולינריות בשוק עראיס מחניודה 115 אגריפס 12:00-02:00 :' א'-ה 08:30-16:00 :' ו 20:30-02:00 : מוצ"ש כשרות: רבנות ירושלים סולם רייכרט רבע פיתה עם בשר כוסו כיסאו סתמי כיסו בינוני פלוס כעסו יש אופציות יותר מעניינות בשוק לנצור מאיר ואמציה. תמיד כיף גדול. אשל אמר לי "אתה חייב לנ ות את העראיי החדש בשוק". כשאומרימ לי את זה, בד"כ מת כוונימ ל'תיקח אותי לאכול שמ!'. וזה מעולה. אני ממש בעד. חברימ שלי ימצאו לי מקומות שווימ ומיוחדימ ואני אקח אותמ לאכול. אז הייתי בירושלימ, התקשרתי לאשל והוא לא יכל, אז לא הלכתי. גמ בפעמ השנייה שאמרתי לאשל שאני שמ ושיבוא, הוא החליט שלא בא לו להבריז מהעבודה בשביל אוכל חינמ. מוזר. בפעמ השלישית כבר לא שאלתי. אחרי כנ בחי רות של מועמד מ וימ, לקחתי את אמציה לאותו המקומ. מאיר הצטרפ בכיפ ו גר לנו פינה )שעוד ידובר בה(. המקומ שוכנ ברח' אגריפ , מול ממפי )של רבי ומורי אורי מלמד(. מקומ לא גדול ושולחנות בחוצ. תפ נו מזג אוויר נפלא יח ית לחורפ החזק שהיה פה מזה שנימ, וישבנו בחוצ. המקומ מציע מוצר אחד בעל שלושה טעמימ. שק 41) שקלימ(, כבש 37) עראיי עמ בשר טחונ שקלימ(. אינ צ'יפ , אינ מנה 45) לימ( ואנטריקוט אחרונה, אינ תו פות, אינ קשקושימ. בדרכ כלל זה מצביע על התמחות ומקור לגאווה, אבל נגיע לזה בהמשכ. כל מנה באה בשלושה רבעימ, כנראה בשל היח של הבשר למנה. יש לא מעט בשר בכל רבע. כל מנה מוגשת עמ לט עגבניות חריפ, פלפל חריפ, גבעול בצל ירוק )הברקה!( איולי וצ'ימיצ'ורי. אני מבינ את ההייפ שנוצר מ ביב לעראיי . זה חדש, זה מגניב, זה לא אשכנזי ויש משהו מאוד כיפי בבשר עטופ פחמימה שומנית, כשהשו מנ מטגנ את הפיתה מבפנימ החוצה ומתקבל בי ע י י, עמ רוכ פנימי וקראנצ' שומני נוטפ במ עטפת החיצונית. אבל בתור אחד שיצא לו לאכול כמה וכמה דברימ בחיימ, ולהכינ כמה וכמה דברימ בחיימ, מדובר על מאכל שהוא לא יותר מדוכנ בקבלת פנימ של חתונה בינונית. מצד שני, המוצר מאוד 'מחנה יהודאי' - פיתה עמ בשר. מהיר, קל, פשוט וטעימ. לא? אז ככה: מכיוונ שהיינו שלושה, קל היה לחלק לכל אחד רבע פיתה. הבקר הפשוט היה ח ר טעמ. עוד מלח וזה אולי היה בכיוונ. יש מצב שני ו להתחמק מה תיוג הרגיל של עראיי כקבב בפיתה, לכנ לא מורגש שומ תבלינ דומיננטי, אבל יצא שכרו בה פ דו. הכבש היה דומיננטי. אישית, קשה לי עמ כבש. אני מרגיש שאני אוכל דיר. מצד שני, אני יכול להבינ את חובבי הברייה הצמרירית וטעמה העז )חחחח(. היחיד שהצליח לעבור את המבחנ היה האנטרי קוט. טעמי הבשר מורגשימ, תיבול עדינ, ועמ כל המרקמימ המנוגדימ יוצאת אחלה מנה. מצד שני, למה לאכול אנטריקוט טחונ בפיתה? המרכיבימ המשלימימ במגש היו בירימ, למעט הצ'ימיצ'ורי שהיה פרווה. ח רה לי ערימה יפה של טחינה, אולי לנשנש צ'יפ , אולי עוד כמה ירקות. ב ופ, מדובר על קונ פט שעובר בחביבות בתור • גימיק, אבל אני לא מאמינ שישאר לזמנ ארוכ.