שביעי

בודה על פרויקט החלל נועצ במורו ורבו הרב זלמנ נחמיה גולדברג, וברב הראשי לישראל הראשונ לציונ הרב יצחק יו פ, שאפ כתב חוות דעת הלכתית ב וגיה הפרושה לאורכ שמונה עמודימ. כעת הוא פותח צוהר ומ פר על עולמ שלמ של מגבלות, תמרונימ ורעיונות יצירתיימ כדי לבצע את המשימה, לעשות הי טוריה - וגמ לשמור על השבת בדרכ. , SpaceIL בחוזה שנחתמ בינ חברת התעשייה האווירית ו וכנות החלל הבינלאומית נא "א, נקבע כי לא יהיו שיגורימ ונחיתות של החללית הישראלית במהלכ השבת; לכנ תוזמנ השיגור הראשונ לחלל ליומ חמי שי בלילה, ולכנ גמ ני יונ הנחיתה על הירח התבצע בשעת ערב ביומ חמישי. כדי למנוע את השיגור או הנחיתה בשבת, נדרשו מהנד י הח ללית לחישובימ מיוחדימ ומורכבימ בזמנימ. העמקת תהליכי האוטומציה של החללית ייעה למנוע חילול שבת, ואפשרה לצוות לא להפעיל אותה באופנ ישיר. המ שלחו קובצ של פקודות מחשב למחשב החללית, והיא למעשה הפעילה את עצמה. ליתר ביטחונ פיתח פרופ' שמעונ מז רחי מהמחלקה לאלקטרוניקה במרכז האקדמי לב מקלדת המופעלת בצורה מיוחדת, ככ שהיא לא יוצרת מעגל חשמלי אלא מעגל אופטי בלבד, על פי כללימ שטווה בזמנו המהנד הרב לוי יצחק הלפרינ ז"ל. "האי ור המ רכזי הוא שהקלדה היא 'מעשה חול', אבל למענ 'צורכ גדול' זה מותר", מ פר הרב דהנ. "זו אינה המקלדת המופעלת בבתי חולימ ותחנות מש טרה, אלא משהו אחר. "בעזרת כמה פעולות 'רידדנו' אי ורי דאורייתא לאי ורי דרבננ. הפעלנו את הכלל של הפ ד מרובה, מאחר שנזק לחללית הוא נזק מרובה מאוד. אפשר היה להפעיל עוד כמה דברימ שמותרימ רק במקרה של הפ ד מרובה, והיה אפשר לתפעל אותמ במצבי דחק בלבד, שבהמ נשקפת כנה לשרידות החללית והפרויקט". ומה עמ חדר הבקרה ביהוד,  שעקב אחרי החללית לאורכ חמשת השבועות שבהמ שייטה בחלל? "חדר הבקרה לא עבד בכלל בשבת. תורנ אחד השגיח שהכל ב דר, וכל יתר הדברימ שבתו. את המידע הע בירה החללית לתחנת לוויינ שעובדת בהיתר, בכורח הצורכ ל פק מידע מודיעיני לכוחות הביטחונ, ושמ נשמר המידע עד לצאת השבת". לקראת יומ המ ע, בזמנ שכל המעורבימ קיוו והתפללו שהחללית תנחת בשלומ על אדמת הירח, פנה פרידמנ לרב דהנ ושאל אמ יוכל לברכ 'שהחיינו' אמ וכאשר זה יקרה. "מכיוונ שזוהי שמחת רבימ הנחיתי אותו לברכ ברכת 'הטוב והמיטיב', אבל לצערי ה וגיה הזו ה תיימה מבלי שיברכ כלל", הוא מ פר. ההישג לא התרסק הרב דהנ הגיע לעבודה הזו באופנ די מקרי. ידידו אריאל גומז, יד ימינו של פרידמנ ובעצמו אחד ממהנד י הפרויקט, פנה אליו ועניינ אותו בנושא. במקביל לעבודתו הצבאית, הרב דהנ עו ק כבר שנימ ארוכות בתפר שבינ העולמ הטכנולוגי לעולמ התורני; הוא מרצה על ככ בתיכונימ דתיימ, וצפוי לקבל את פר מחנכ השנה מידיהמ של נשיא המדינה ראובנ )רובי( ריבלינ ושר החינוכ הבא. "התאימ לי מאוד להיות צמוד לצוות החללית", הוא מודה בגאווה. "לא כל המדענימ שעבדו שמ היו שומרי מצוות, אבל כולמ כיבדו האחד את השני. הכל התנהל על פי הפלטפורמות ששומרות על קדו שת השבת כדי שכולמ יוכלו לעבוד ביחד, וככ צריכ להיות. ההשתתפות בפרויקט הייתה חשובה גמ משומ שרצינו להוכיח שאפשר לבנות חברה המבו ת על מדע וטכנולוגיה מת קדמימ בלי שהדבר יפריע לשמירת מצוות. לא רצינו שמהנד דתי אחד ייאלצ להימנע מהעבודה הזו. "לא עיגלנו פינות ולא ויתרנו על קוצו של יו"ד. הכל נעשה בצורה המותרת על פי ההלכה שנמ רה לנו מדורי דורות. כתוב שצריכ לקרב את הבריות לתורה, ולא את התורה לב ריות. רבות י ופר וידובר על פריצות הדרכ המרובות להנ זכינו בפרויקט הזה, גמ בפנ ההלכתי. החללית הת • ר קה, אבל ההישגימ לא". מהפכה בשלל תחומים, בהם ההלכתי. מוריס קאהן צילום: נעם רבקין-פנטון, 90 פלאש ראש הפרויקט, אלכס פרידמן, פנה לרב דהן ושאל אם יוכל לברך 'שהחיינו' אם וכאשר החללית תנחת על הירח. "מכיוון שזוהי שמחת רבים הנחיתי אותו לברך 'הטוב והמיטיב', אבל לצערי הוא לא היה צריך לברך בסוף" 90 צילום: הדס פרוש, פלאש . הצפייה בניסיון הנחיתה במשכן נשיא המדינה 2 נתראה בבראשית 19.04.19 | ערב פסח התשע"ט | 352 גיליון שביעי | 78