שביעי

85 | 19.04.19 | ערב פסח התשע"ט | 352 גיליון שביעי איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה צילום: מתוך הגדת המנהגים בני הזוג ידידיה מאיר ו יונ רהב מאיר יצאו למ ע בעקבות דמותו המיוחדת של הרב יעקב אדלשטיינ זצ"ל, מחנכ, מנהיג ורבה הראשי של רמת השרונ במשכ קרוב לשבעימ שנה. המ נפגשו עמ הרב לשיחות רבות, ולאחר פטירתו ליקטו מאות יפורימ קצרימ ומחכימימ בני יונ להבינ את אישיותו מעוררת ההשראה, שהשפיעה על עשרות אלפימ. ב פר מ פרימ גברימ, נשימ, צעירימ ומבוגרימ, מכל המגזרימ ומכל ה גנונות, מה למדו ממנו לאורכ השנימ. ולמ יעקב מציג בפני הקורא דרכימ של מחשבה והצעות לשיפור ולשינוי במגוונ רחב של תחומי חיימ. אתמ מוזמנימ להתחיל לטפ . הגדת המנהגים: בשילוב כל מנהגי עדות ישראל עורך ראשי: יהושע מילר עמ' 125 / ' הוצאת 'קורן הכל בסדר מה המשמעות העומדת מאחורי • באיזו עדה נותנים לבן הקטן לקרוא את 'הבן החכם'? הגדה ויזואלית המכנסת את מנהגי הסדר השונים של עדות ישראל • 'שומר האפיקומן'? ידידיה מאיר ולמ יעקב / ו יוונ רהב-מאיר עמ' 280 / ' הוצאת 'ידיעות פרימ בכל דור ודור כל אדמ מישראל מדגיש לעצמו, לילדיו, ולנוכחימ אצלו בשולחנ ליל ה דר, שעמ ישראל שהתחיל את דרכו בצאתו ממצרימ זה אותו עמ ישראל שחי וקיימ, שמ ב יחד מ ביב למצות ולמרור, ושכולנו חלקימ המרכיבימ אותו. כל קהילה וקהילה וכל יהודי בודד, פגשו בתרבות המקומית, הכירו את ערכיה והתמודדו עמ האיומימ הפיזיימ והרוחניימ שעלו ממנה. לעיתימ אימצו מדרכי המקומ, ולעתימ עמדו והתגוננו מפני הרוחות הרעות שנש בו מאותנ מדינות. ההגדה היפה הזו של הוצאת 'קורנ' משל בת פ יפ ותרכיב של מנהגימ מכלל עדות ישראל - מנהגי אשכנז, תימנ, מרוקו, ח י דות חב"ד ועוד. בכל אזכור של אחד מאותמ מנהגימ מובא ה בר קצר על מקורו של המנהג. ה בר הי טורי, תרבותי או רוחני, שמאיר את ההקשר שבו הגיע המנהג לעולמ. אל המנהגימ המכונ ימ בהגדה הנוכחית מתלווימ גמ תצלומימ בשחור-לבנ, המ דגישימ את הצבעוניות של חג הפ ח כפי שהוא נחוג אי אז בגולה. הבחירה במנהגימ המוזכרימ ב פר היא כמובנ אקלקטית, ומנ ה תמ רק המנהגימ המעניינימ יותר מצאו את מקוממ בהגדה הנוכחית. עורכי המהדורה הנוכחית לא מבקשימ רק שהמעיינימ בהגדה הנוכחית יכירו את מנהגי העדות השונות, אלא המ מבינימ במידה רבה שכור ההיתוכ שנוצר בארצ-ישראל מאפשר לכל אדמ לאמצ או ליהנות ממנהגי העדות האחרות. הנה כמה דוגמאות למנהגימ מעניינימ המוזכרימ וטעמיהנ. אצל יוצאי עירק נוהגימ שאבי המשפחה עוטפ את האפיקומנ במטפחת משי וקושר אותו על חזהו או גבו של הילד הקטנ, ופוקד עליו לשמור עליו היטב. לעומת זאת אצל יוצאי כורדי טנ מופקד על השמירה דווקא המכובד שבנוכחימ, ועליו למצוא את הדרכ לשמור עליו היטב. אלו הנ שתי דרכימ לה תכל על העברת המורשת היהודית. מחד, במנהג יוצאי עירק בא לידי ביטוי התפקיד המוטל כבר מגיל צעיר על כתפי הילדימ לשמור על המורשת היהודית אותה מ מל האפיקומנ. מאידכ, במנהג יוצאי כורדי טנ מודגשימ אותמ מקרימ הי טוריימ בהמ דווקא יחידימ בעלי גולה נדרשימ לקבל החלטות כבדות משקל עבור העמ כולו. מנהג נו פ ומק ימ בעיניי הוא היפוכ הת פקידימ של יוצאי מולדובה בקריאת ארבעת הבנימ המופיעימ בהגדה. את קריאת 'הבנ החכמ' מעניקימ לילד הקטנ ואת קריאת 'שאינו יודע לשאול' מעניקימ לבנ הגדול. ההמלצה המופיעה ב פר, שכל משפחה תאמצ כראות עיניה מנהגי פ ח שונימ, יפה ונכונה במיוחד עבור יהודי המתגו רר בישראל. פ ח בישראל הוא חג מש פחתי מאוד, וזכינו שבשנימ האחרונות באות עדות ישראל בקשרי נישואימ אלה עמ אלה, וממילא עירוב מנהגימ ומ ורות הוא כמעט הכרחי במציאות כזו. לכנ ההג דה הנאה הזו יכולה בהחלט לתרומ ל דר • החדש שהולכ ומתהווה בישראל.