שביעי

03.05.19 | כ"ח בניסן תשע"ט | 353 גיליון שביעי | 10 א ל י סה ר בסיום ההגדה של פסח זעק הרב במחנה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". שנים, 78 באותה ירושלים, כעבור נרצחה נינתו אורי אנסבכר הי"ד כאשר שהיתי ב שנים, 19 לפני לוניקי כפרשנ הטלוויזיה הישראלית במשחקי הפיינל פור, צעדתי יחד עמ מ פר חברימ לשרופ חמצ מאחורי המ לונ. מפיקי ה רט 'הגביע הקדוש' שה תלוו אלינו שאלו לפשר הקדמתו של ל"ג בעומר ועוד באמצע לוניקי. ה ברתי אז שאמ יהודימ לפני ששימ וש בעימ שנה קיימו את המ ורת היהודית 'בחושכ של החושכ של התרבות האנו שית', אז אינ יבה שאנחנו בעת כזאת נירתע מקיומ ההלכה היהודית בכל מקומ על הגלובו . מאז, מדי פעמ אני נשאב ל יפורי הגבורה של קיומ המ ורת היהודית במ חנות ההשמדה. אחד ה יפורימ המרג שימ שהתוודעתי אליהמ היה - שיהודימ שמרו במשכ חודשיימ מ וכות את פי ת החמאה שהיו מקבלימ כאוכל יומי למ רוח על פרו ת הלחמ העבשה שקיבלו, כדי להדליק נר חנוכה. מ ירות נפש עבור מצווה מדרבננ. יפור נאה שמעתי לאחרונה על ליל ה דר במחנה גיר , בדרומ צרפת . מחנה זה שרוכזו בו יהודימ 1941- ב אלפ איש 18- ממערב אירופה, הכיל כ צריפימ קטנימ. הקור במחנה היה 25- ב עז עקב קרבתו להרי הפירניאימ. מגיפות הדיזנטריה והטיפו , הרעב ומצב נפשי ירוד של הכלואימ - הפילו חללימ רבימ 25- מתו שמ כ 1941 מדי יומ, ובחורפ איש מדי יומ. למרות התנאים הלא אנושיים, הצליח הרב יהודה ליאו אנ בכר לקיימ חיימ יהודיימ במחנה. יהודה ליאו ברח מגרמניה לבלגיה יחד עמ דודו 1933- ב מק . בטי, רעייתו לימימ, הגיעה אח ריו לברי ל מנירנברג, שמ נישאו ונולד נת 1940- בנמ יונה שהוברח לשוויצ. ב פ ו הרב יהודה ליאו ורעייתו והועברו למחנה גיר . היות וחלק גדול מהאנשימ שהו גרו הפכו פא יביימ בהתגברות על הקשיימ, החל הרב יהודה יחד עמ לודוויג צוקרמנ וד"ר זיגפריד רוטשילד לגיו הכוחות המקצועיימ מתוכ כלואי המחנה. הרב קיימ ועדת יוע מרכזית למענמ של החולימ, הזקנימ והחלשימ. הרב אירגנ צריפ שהיה מרכז תרבות ובית כנ ת, וכנ מרכז יוע ו עד לה צלת חיימ. פ ח התקרב ולעזרתו של הרב הגיע קילו קמח 10,000 הרב קפל, שאירגנ לאפיית מצות לאלפי יהודי המחנה. ואז נרתמ אריה צוקרמנ לכתיבת ההגדה של פ ח שנערכה על ידו של אנ בכר, והכל בעל פה לפי מה שזכרו. ליומ האחרונ של פ ח קיבל הרב אישור להכינ מקומ התקהלות ליהודימ הרבימ בשטח מחוצ למחנה, שמ המ ערכו תפילה משותפת לכל העצורימ. הרב אנ בכר ניהל את התפילה בשטח הפתוח ואפ נשא דרשה בזמנ תפילת ה'יזכור', כולל דברי עי דוד לקהל הרב. אחד הנוכחימ בתפילה, הצייר פריצ שלייפר )נרצח באושוויצ (, צייר את האירוע לאחד 1942 באוקטובר מ פר ימימ וציור זה נשמר והגיע ל'יד ושמ'. במרכזו כתוב בגרמנית: מוקדש לרב הנערצ, ליאו אנ בכר. הרב ורעייתו הצליחו להימלט מהמחנה. בעזרת ני ימ על גבי ני ימ הוא עלה לישראל וכיהנ עשרות שנימ כרבה של קהילת 'איחוד שיבת ציונ' ברחוב בנ יהודה בתל אביב והיה חביב על כולמ. ב יומ ההגדה של פ ח זעק הרב במ חנה: "לשנה הבאה בירושלימ הבנויה". שנימ, נר 78 באותה ירושלימ, כעבור צחה נינתו אורי אנ בכר הי"ד. קו דק עובר בינ פ ח, יומ השואה, ויומ הזיכרונ לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. את הקו הזה מיטיב לתאר השיר שק ראנו בהגדה של פ ח: "והיא שעמדה, לאבותינו, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו. • והקדוש ברוכ הוא מצילנו מידמ". elisahar16@gmail.com …… … והיא שעמדה