שביעי

03.05.19 | כ"ח בניסן תשע"ט | 353 גיליון שביעי | 42 מראש ההר למסירת שמות לתפילה בהר | ירושלים 57104 ת.ד המדור בחסות ישיבת הר הבית ……… www.temple-mount.co.il | 0 73-22-11-552 ולתרומות: טלפון ישיבת הר הבית Yeshivat har habait מקריית שמונה לבית הבחירה - • אלפים עלו להר הבית כהלכה בימי חג הפסח נערכים להלל המוני במיוחד ביום העצמאות • הרב צפניה דרורי מבקר בהר אלישמע סנדמן הר הבית שלי / שו"ת הר הבית המשפחה המורחבת שבתמונות רצתה בסך הכל להתיישר לפי צו האופנה ולקיים מפגש משפחתי-חמולתי של חול המועד. מפה לשם ובזכות בני משפחה שמאמינים כי גאולתנו ופדות נפשנו תלויים גם במעשים, צעדים ממשיים, ציונות וציון - מצאנו עצמנו פותחים את המפגש המשפחתי במקום עליו מדובר בתפילת מוסף שהתפללנו בבוקר, וגם אתמול וגם שלשום וגם מחר וגם.. וגם... הלוואי שנאמץ לנו זאת כמסורת. הלוואי שעוד חמולות יחשבו שזה רעיון לא רע ואפילו טוב וחיובי על אף האתגרים הרבים. זכינו. הרב ישראל אריאל, ראש מכון וישיבת המקדש על מה אנחנו מסתמכים שאלה: באכילת מוצרי חיטה חדשה אחרי פסח, מבלי שהקרבנו את קרבן העומר המתיר את התבואה החדשה? במענה לשאלת כב' בעניין היתר תשובה: אכילת חיטה בהעדר קרבן העומר, אכן שאלה גדולה היא. מה המקור להיתר לאכול מן התבואה החדשה, כשיש פסוק מפורש בויקרא כ"ג, י'; האומר שאין לאכול מן התבואה החדשה עד שיביאו ישראל את העומר על המזבח בעזרה, ככתוב: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלוקיכם"? השאלה מתחזקת לאור דברי בעל ספר החינוך )מצווה ש"ג( הכותב: "לפי שעיקר מחייתן של בריות היא בתבואות, ועל כן ראוי להקריב מהן קרבן לה' בטרם ייהנו מהן בריותיו. כעין מה שאמרו זיכרונם לברכה: 'כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה – מעל'". נמצא, שאסור ליהנות מן התבואה עד שיביאו את העומר במקדש. לאור האמור, על סמך מה התיר הרמב"ם לאכול מן התבואה בזמן הזה, שכן כתב בהלכות מאכלות אסורות י', ב'; כדלהלן: "כל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר, לוקה מן התורה בכל מקום ובכל זמן... אלא שבזמן שיש מקדש - משיקרב העומר הותר החדש... ובזמן שאין בית המקדש - כל היום כולו אסור מן התורה", וההיתר לאכול למחרת מניין? אולם הרמב"ם מסתמך על דברי הגמרא, האומרת שיש שני זמנים להיתר אכילת התבואה, האחד: זמן הבאת העומר במקדש, ככתוב "עד הביאכם את קרבן אלוקיכם", ומאחר שהעומר מובא עם קרבן מוסף של פסח, נמצא שמיד מותר לאכול, משנודע שהעומר הוקרב. זמן שני: צאת הכוכבים. שכן, באותו פסוק עצמו נאמר זמן היתר נוסף, ככתוב: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה". ודרשו חז"ל בראש השנה ל', ב'; ובמנחות ס"ח, ב': "עד עיצומו של יום". כלומר: בהעדר קרבן, זמן האיסור הוא עד צאת הכוכבים, ומכאן והלאה מותר. יתן ה' ונזכה להקריב את קרבנות חג הפסח ואת הבאת העומר בשיר והלל בחצרות בית ה' במהרה בימינו אמן. לשליחת שאלות עבור שו"ת הר הבית: y.arabiet@gmail.com בין זיכרון לעצמאות ביומ הזיכרונ יזכירו עולי הר הבית את חללי מערכות ישראל, ובפרט את הנו פלימ במערכה על ירושלימ ועל הר הבית ממלחמות השחרור, ששת הימימ ועד ימינו. ביומ העצמאות צפויימ לעלות מאות יהודימ להר הבית, להודות על נ י ה' בדו רנו ולהתפלל להשלמת הגאולה בבניינ בית המקדש. המוני בית ישראל יהודימ עלו לרגל להר הבית בחול המועד פ ח. בשני הימימ הטובימ, אשר חלו בשבת 2,441 ושישי, היה ההר גור ליהודימ. , ראש הישיבה ורב הרב צפניה דרורי בינ העולימ היו רבנימ רבימ, אשר הבולט שבהמ היה העיר קריית שמונה. רבימ מעולי הרגל הרגישו שנגמרו התירוצימ והגיע הזמנ לעלות ולהעלות את המוני בית ישראל להר הבית. הרב צפניה דרורי הרב יהודה שלוש