שביעי

08.05.19 | ערב יום העצמאות התשע"ט | 354 גיליון שביעי | 10 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… מה שאני אוהבת ביהדות זה ש"אינ לי רגע דל - או קנדל או פ טיבל, והו והא ואל תשאל … אינ לי רגע דל". נעמי שמר לא כתבה את השיר הזה על שמירת מצוות או מעגל השנה, אבל תכל' זה ממש מתאימ. ולמה אני אוהבת את זה שאינ רגע דל? כי כשיש לי זמנ אז אני מתחילה א. לחשוב ולתהות על: מר גורלי/ יח ינו לאנ/ מה אני צריכה ואינ לי/ למה זה מגיע לי… ואמ יש עוד זמנ אז המחשבות הופכות לאיטנ לחפירות ארכיאולוגיות המניבות השוואות מכאיבות עמ הש כנות )במיוחד כשעולה החומ, ורק עמ אלו שיש להנ בריכה בחצר(, ויוצרות בי תחושת כישלונ, חו ר מימוש ועייפות נפשית מקבעת, או במילימ אחרות - אני נכנ ת לדיכאונ ובא לי להיכנ למיטה ולא לצאת ממנה חמישימ שנה. כי העובדה שאינ רגע דל מכריחה אותי ב. להתאמצ ולהתגבר על העצלנות ועל הנ טייה שלי להתעפצ. כמעט בכל חודש עברי אנו נדרשימ לעבודת מידות, בכל פעמ מכיוונ אחר ולפי הזמנ בשנה. זה קונ פט מופלא בעיניי, כזה שלפני שחזרתי בתשובה בכלל לא הייתי מודעת לקיומו. מי ידע שבראש השנה אנו נשפטימ על העוונות שלנו ושהכל נקבע ונחרצ ברגע הזה? מי ידע שיש ימנימ לשולחנ החג שיש להמ גולות )שגמ עליהנ לא שמ עתי(. מי ישב ב וכה והרגיש את האר עיות על בשרו? או קרא אי פעמ את מגילת פורימ מתחילתה ועד ופה? מי ידע לחבר בינ החמצ שבלב לזה שבמקרר )שגמ אליו לא ממש התייח נו(, ומי הכיר את הצומות השונימ בשנה )מלבד הקלא י(, או לחלופינ את פירת העומר? אני כותבת וקשה לי להאמינ לעצמי, בדיעבד זה מרגיש לי ממש מחדל. איכ זה יתכנ שנולדתי בארצ והתחנכתי במערכת החינוכ הממלכתית הישראלית ובכל זאת לא ידעתי או התעניינתי, אפילו לא בפשט. את חודשי השנה הכרתי רק משירה של מיודעתינו לעיל - נעמי שמר ז"ל, ועד היומ קשה לי ל פור באותיות ולא במ פרימ. המודעות לזמנימ השונימ בשנה, ולוח השנה המכריח אותי להתחבר אליו, אל עצמי ואל הבורא, מהווה תמיכה נפלאה להתבו ננות ולחיפוש הפנימי. ה' כמו מכוונ אותי בעדינות מחשבונ נפש להרפיה, מלדלות את קצת האור בתוכי ולגרש את החושכ, לה יר את המ כות ופשוט לשמוח, לנקות את כל ההחמצות ולהתמקד במיצוי, ולהתכוננ ככל יכולתי למעמד קבלת התורה. אז כמו תמיד, כשמדובר בעבודת מי דות חווימ ימ של רגשות. לפעמימ זה נעימ, ולפעמימ עולימ וצפימ הפגמימ וחו ר המושלמות שלנו והמ צורבימ כמו יוד על פצע פתוח )עדיינ ובלת מחצאי האצבעות שהורדתי לעצמי מה כינימ החדשימ לפ ח(. זה עשוי להרגיש כמו על קרו לה, קנדל או פ טיבל- וזה טוב, זה מה שה' רוצה ממני. מתי זה עלול לקבל תפנית רעה? כשה קנדל יוצא החוצה מגבולות עצמי ויורק אש ותמרות עשנ על כל העולמ ואחותו. כי אמ תלמידיו של רבי עקיבא פ פ ו אין לי רגע דל לוח השנה מכריח אותי להתחבר אליו, לעצמי ולבורא, ומהווה תמיכה נפלאה לחיפוש הפנימי. ה' כמו מכוון אותי בעדינות מחשבון נפש להרפיה, לנקות את כל ההחמצות ולהתמקד במיצוי, ולהתכונן למעמד קבלת התורה כשהיו במינ ריתחא של תורה, אז אוי ואבוי לנו שמבעבעימ על שטויות. )לי זה לא ומה קורה אם לכלכתי? קורה, אבל אני כותבת כדוגמה היפות טית, בשבילכמ :(( אז כשיוצא קצת לכלוכ החוצה, החכמה הגדולה היא לא לעשות מזה יפור. נפלת? קומי מיד ואל תטחני את עצמכ עד דק )"יואו, למה צעקתי עליו ככה, יהיו לילד שריטות לכל החיימ, הוא יהפוכ לעצבני כמוני, אחר ככ הוא יחזור אחריי בגנ ואני א תבכ עמ הגננת"(, כל אלו גורמימ לנו להתבו בימ של עצ בות ולא מאפשרימ לנו ולצד השני לעבור הלאה. תעשי תשובה, תתנצלי, תודי בט עות, תגידי שהיית מצומצמת, ויאללה... הלאה. כי כשאת משחררת בקלות, גמ הצד השני ישחרר וככה לא נגרר למל חמות מיותרות. במיוחד לא בימימ הללו שבהמ כל ככ חשוב להשתדל על אהבת • החינמ שלנו. freepik איור: