שביעי

08.05.19 | ערב יום העצמאות התשע"ט | 354 גיליון שביעי | 20 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה צילום: מתוך ויקפדיה נער בנ שש עשרה מגיע לבדו לירושלימ המצולקת ממלחמת השחרור ורחוקה כל ככ מבגדאד, שמשמ בא. לבדו הוא מפרנ את עצמו מחלוקת עיתונימ ומשליחויות על אופניימ במשרד ראש הממשלה, ובלי כל הי ו מעז לחלומ לעצמו חיימ אחרימ. לא ייאמנ, אפשר לומר למקרא קורותיו של הנער נורי חל צ'י: איכ שוכנה משפחתו בכפר נידח בחולות, ושכניהמ שמ מוזיקאימ עיוורימ; ואיכ שלח אותו אביו לקיבוצ, כדי שיתערה לפחות הוא בארצ החדשה; ואיכ הוטל עליו להשיג למשפחתו דירה בעיר הבירה. אלי עמיר, שנימ לאחר תרנגול כפרות ומפריח היונימ, ב פרו האישי והמרגש ביותר - מעולמ לא נחשפ כל ככ, ומעו למ לא נחשפה ישראל של העשור השני למדינה מנ הזווית המיוחדת הזאת. לכל הדעות: שבעים נאומים נבחרים מהכנסת במלאת שבעים לכינונה עורך: ד"ר משה פוקסמן שע"ל הוצאת הכנסת ו'ידיעות ספרים' / עמ' 215 מצעד הנאומים אוסף נאומים • מחיים ויצמן ועד אבי דיכטר 71- נבחרים מתולדות הכנסת לכבוד יום ההולדת ה אלי עמיר נער האופניימ / עמ' 623 / ' הוצאת 'עמ עובד שנימ לכינונ הכנ ת, מועד קיומה 70 של הישיבה הראשונה של הכנ ת. לכ בוד ציונ האירוע החליטה הכנ ת להוציא לאור בשיתופ עמ 'ידיעות פרימ', שבעימ נאומימ נבחרימ שנישאו על ידי חברי הכ נ ת מעל בימת הכנ ת במהלכ השנימ. הנאומ הראשונ ב פר והמרגש מאוד הוא של הנשיא הראשונ של מדינת ישראל חיימ ויצמנ, שבשעת הנאומ עוד שימש כנשיא מועצת המדינה הזמנית. "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קמ לפתוח את הא יפה המכוננת...בעיר הנצחית ירושלימ. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתנ שבח והודיה לאלוהי ישראל שבח דו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של בל ויי ורימ". מילותיו של ויצמנ אפופות בגודל הבנת הרגע על ידי איש זה שלא פ ח על איזכור של ירושלימ, אלוהי ישראל, גאולה, וה בל ההי טורי שהעמ היהודי נושא על שכמו. אמ הנאומ הקודמ רווי במילימ מרגשות, לא פעמ נראה שהבחירה מדגישה את קוצר הראות בנאומו של הדובר ולאו דווקא להצביע על רטוריקה משובחת. קחו למשל את נאומו של יעקב חזנ ממפלגת מפ"מ ה וציאלי טית על רקע אי הכללת המפלגה בממשלה הרא . "בשבילנו ברית המועצות היא 1949- שונה ב מצודת ה וציאליזמ העולמי, היא מולדתנו השנייה". בנאומ מכריז חזנ שלא ייתנ את ידו לככ שישראל תשמש כקרש קפיצה מערבי למלחמה נגד ברית המועצות. גודל הזוועות שהתחוללו בשנימ אלה בברית המועצות שמ באור כמעט מגוחכ את תוכנ הנאומ. חלק מהנאומימ שנבחרו מציגימ את המתחימ המוכרימ בחברה הישראלית: דתיימ-חילונימ )גיו נשימ וחרדימ לצבא(, ימינ-שמאל )ה כמי או לו(. נאומימ אחרימ דווקא מבקשימ להראות קונצנזו ביב נושאימ כמו עליית יהודי אתיופיה, א י רי ציונ וכו'. מגוונ הדוברימ שהוכנ ו מג וונ למדי ונראה שהמוציאימ לאור השתדלו מאוד בהיבט הזה. חלק מהנאומימ מעוררי עניינ ומפתיעימ. ככ נאומו המעניינ של חבר הכנ ת וה ופר יזהר מילנ קי )מפא"י( היוצא כנגד שידורי הטלוויזיה בנימוקימ כמו השחתת טעמ הכלל, אימוצ טנדרטימ בינוניימ, עידוד פא יביות ועוד. בשנימ האחרונות, עמ תופעות כמו הופעת הרש תות החברתיות וההתנגדות להפעלת ערו צימ מטעמ המדינה, הנאומ הזה שווה אזכור. התחושה ככל שהתקדמתי בקריאה היא שהכנ ת כבימה לנאומימ הפכה להרבה פחות משפיעה מבעבר. ח"כ שרוצה לעורר הדימ יעדיפ לא פעמ לעשות זאת בע מוד הפיי בוק שלו, באיפא"ק ובחדשות. בנו פ, כמות התוכנ שאנחנו 'טובעימ' בו מקשה לעקוב אחרי הנעשה מעל בימת הכנ ת. ואולי ה יבה הגדולה באמת היא שמרגיש לכולנו לפעמימ שהשאלות הרות הגורל והרגעימ הקשימ כבר קצת מא חורינו. ואולי דווקא מדובר בברכה? נתנ אלתרמנ )שלא היה ח"כ( כתב לכבוד א י פת הכנ ת הראשונה: "עוד יומכ א פה, בשגרה יכור מ... הלשכה והנייר האורבימ • לערשמ של תקופות דגלימ ואידיאה". 1973 , מנחם בגין נואם בכנסת