שביעי

08.05.19 | ערב יום העצמאות התשע"ט | 354 גיליון שביעי | 34 פר ו י קט השו " ת שילה פריד 90 צילום: יוסי זמיר, פלאש עירית לינור ם ִ ע גל"צ. מקום עבודה אהוב. שנה אני ב'המילה 20 האחרונה' ולא נמאס לי. אני רגילה להערות על האנומליה בקיומה של תחנה כזאת ולא אנסה לעקוף אותן כאן, רק אומר: לפחות אנחנו זולים. תאגיד השידור. עושה במאות מיליונים בשנה על חשבון כספי ציבור, מה שערוץ פרטי עושה בהרבה פחות כסף ועם הרבה יותר רייטינג. הרדיו סבבה. הטלוויזיה – יקרה ולא מצליחה. שידור ציבורי. בזבוז של כספי ציבור לטובת פרויקט חינוכי, ששורשיו לדעתי בתפיסה - שתקשורת אלקטרונית היא השטן ויש להשגיח עליו בשבע עיניים, שמא בטעות הוא יעשה משהו איום ונורא כמו רייטינג. ישראל מתנהגת באופן מאוד משונה בכל הנוגע לתקשורת האלקטרונית. במקום לשחרר אותה לגמרי היא מפקחת עליה כמו גננת. הייתי יכולה לחיות עם שידור ציבורי במתכונת מצומצמת וזולה, אם מנגד המדינה היתה מסירה את טלפיה מהתקשורת האלקטרונית הפרטית. אבל זה לא יקרה כי לדעתי עוד לא נולד הפוליטיקאי שלא שגה באשליות שהוא יוכל להטות את השידור הציבורי לצרכיו. עיתונות אובייקטיבית. קלישאה שנשמעת יפה, אבל היא חסרת שחר. אף אחד הוא לא אובייקטיבי, ולא צריך להיות. הגינות מספיקה בהחלט. דתיים בתקשורת. אני לא סופרת כיפות, אבל נדמה לי שבשנים האחרונות יש יותר. לשמחתי, הם בדיוק באיכות של בוגרי העגלה הריקה: יש מוצלחים, ויש פחות. אורי אורבך. אחד החברים הטובים והאהובים שהיו לי. אני מתגעגעת אליו. הגבלת מחירי אמנים. אני בהחלט בעד הגבלת שימוש בכספי ציבור, אבל זו צריכה להיות החלטה של הרשות המקומית לא של משרד הפנים. ראובן )רובי( ריבלין. כמקובל במוסד הנשיאות בעשורים האחרונים – עוד פוליטיקאי כושל ששורבב לבית הנשיא כדי להתנפח הרבה מעבר לממדיו האמיתיים. ממלכתי כמו אצבע בעין. הדתה. מילה נרדפת לפחד חילוני מפני (, גרושה ואם לבת. 47) עירית לינור קצינת תותחנים במיל. למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה, התחילה לעבוד בשבועון 'כותרת ראשית' בטעות ונשארה מאז בתקשורת. כתבה חמישה רומנים – מ'שירת הסירנה' ועד 'גברת ורבורג', ושלוש סדרות טלוויזיה - 'בנות בראון', 'משמורת' ו'מה שנחוץ לרווק' שאותן שנה מגישה את 20 גם ביימה. מזה התכנית 'המילה האחרונה' בגל"צ. בתחילה לצידו של אורי אורבך ז"ל, ואחר כך בעיקר עם קובי אריאלי יבדל"א. הדתה: פחד חילוני מפני מורשת יהודית. יש צורך בהמון הדתה כדי לתקן את הנזק