שביעי

17.05.19 | י"ב באייר תשע"ט | 355 גיליון שביעי | 10 חייכנ וגדול הוא היה איש חביב, ממדימ, וידיו העידו עליו שידע לאחוז בהנ דבר או שניימ. הוא היה ידוע באזור כולו כעגלונ שידע להוביל עגלות רבות ושונות. בתחילת יומ, מיד לאחר פת הבוקר, היה נועל את מגפיו הגדולות, רותמ את ה ו ימ לעגלתו ודוהר בה במקצועיות ובמיומנות. את עבודתו כעגלונ שכלל עמ הש נימ, לא בקלות באה לו המיומנות. בת חילה עוד היה רוכב על ו ה יחידה, אהב אותה וטיפח אותה. הוא אהב גמ את הדהירה בדרכימ. עמ הזמנ רכש לו עגלה ואליה הו יפ עוד ו ועוד אחד, עד שברשותו הייתה עגלה מפוארת עמ מ פר גדול מאוד של ו ימ. כולמ מכו עליו, הוא היה העגלונ המוצלח ביותר באזור כולו. לפעמימ מילא שליחויות רבות ביומ אחד, פע מימ גמ העמי על עגלתו שכנימ ואנ שימ שונימ. הוא היה חביב ואהוב כל ככ, הילדימ נהנו לרוצ אחרי עגלתו בקולות צהלולימ, וזה שימח אותו. הוא ידע לה צחיק את חבריו בלי ופ והיה כתפ ומ שענת לכל צרה. ואז, יומ אחד לעת ערב, כולמ היו בביתמ, ידעו המ שהעגלונ נמצא בדרכו בעיצומה של דהירה בעגלתו עמ ו יו החזקימ, כשלפתע נשמעה מהומה. קו לות רמימ של ו ימ צוהלימ ח רי מנוח נשמעו ועננ אבק החל מתקדמ לכיוונ שערי העיירה. התושבימ יצאו מבתיהמ להבינ את מה שמתרחש. העגלה וה ו ימ התקדמו עוד ועוד, אכ למרבה האימה מהר מאוד גילו כולמ כי העגלונ איננו. החלו לחרוש קולות היכן העגלון? ברקע, ובה בעת התקדמו כולמ לכיוונ העגלה. באחת החלו חבריו ושכניו של העגלונ לנ ות לעצור את העגלה אכ ללא הועיל, ה ו ימ דהרו קדימה. התושבימ המ ורימ התחילו בכוחות משותפימ לעלות על העגלה ולתפו במושכות, כל אחד תפ במה שיכל ובלבד שיצליחו לכוונ בחזרה את העגלה שלא תאבד את שיווי המשקל או תיתקל בשער העיר. למרות זריזותמ ויעילותמ של תושבי העיירה העגלה החלה ל טות ממ לולה, ו אחד ניתק ממנה, אחר נפל על צידו, גלגל אחד נשבר וחלקי עצימ התר קו על הדרכ. אמנמ הנזק היה בלתי נמנע, אכ להפ תעתמ הרבה של הצופימ העגלה נשארה עומדת והצליחה להאט. על העגלה ישבו מ פר חברימ ושכנימ והמשיכו לכוונ את העגלה וה ו ימ למקומ משכנה. אנחת רווחה יצאה מפיהמ של תושבי העיירה כשראו שהרע מכל שכמעט הת רחש עבר ללא נזק ניכר. אכ באותה הנשימה גמ תהו כולמ, היכנ העגלונ? ומי יקח כעת את כל שליחויותיהמ? כיצד תוכל העיירה לה תקיימ ללא העגלונ החביב, ומה יהא על עגלתו ו ו יו? הגיעו גמ הת יחד עם השאלות שובות. באופנ מדהימ, את מלאכת הע גלונ לקח על עצמו כל מכר וכל שכנ. העגלון על שאלה אחת לא ידעו אנשי העיירה לענות. היכן עגלונם האהוב? מתי הוא ישוב? והאם הוא שמח? או עצוב? והנה, לאחר תקופה הם נכחו לדעת כי מושלם כמוהו זה לא יהיה. אבל זה יהיה מושלם אחר היה מי שניקה את ה ו ימ, מי שרתמ את העגלה, מי שאחז במושכות בעת נ יעתה, מי שהעמי עליה, מי שפרק אותה. אחד אחד אימצו לעצממ מיומנות מ וימת ממשימותיו של העגלונ. ורק על שאלה אחת לא ידעו המ לע נות. היכנ הוא, עגלונמ האהוב? מתי הוא ישוב? והאמ הוא שמח? או עצוב? והנה, לאחר תקופה בה העגלונ איננו, נכחו אנשי העיירה לדעת כי אמנמ לא הכל מוצלח כפי שהיה בתקופת העגלונ אכ בהחלט מתקבל על הדעת. עמ הזמנ ימשיכו המ ומכריו של העגלונ לאחוז במיומנויותיו, להתמ קצע בהנ ולהתפתח כל אחד בתחומו. עמ הזמנ גמ יתוו פו עוד ועוד נושאימ בנטל, אשר יהיו לנושאימ במלאכת העגלונ. מושלמ כמוהו זה לא יהיה, וזה יהיה תמיד בלעדיו. אבל זה יהיה מוש • למ אחר. מושלמ כמותמ. shutterstock איור: י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… …