שביעי

17.05.19 | י"ב באייר תשע"ט | 355 גיליון שביעי | 8 שר ו ן ר ו ט ר מה לאאמרו על לינור אברג'יל? שופט אחד קשקש והשאר בעיקר פרג נו, לפחות בפיד שלי… במשכ כמה ימימ טובימ ראיתי כי ויי ראש בכל הצבעימ והמינימ, בכל הצורות ובכל זוויות הצי לומ. האמת, לא תמיד זה הרגיש לי בטעמ טוב, ולפעמימ )בעיקר כשכי ו את ראשנ נשימ שאיננ שומרות מצוות( זה היה לא צנוע בעליל, וככ זה עורר הזדהות אבל פ פ את המטרה העיקרית. אז קודמ כל יש לי ר פקט עצומ לכל אישה ששמה כי וי ראש, ובעיקר, מה לע שות, לחוזרות בתשובה. כי נכונ שזכינו לבחור בככ, ועשינו זאת מתוכ קנאות דתית ואהבת האל ולא כי ראינו את אמא שלנו או כי ככ ציפו מאיתנו. ונכונ שהרגע הזה שבו את מחליטה לצאת מהארונ הדתי ולקטלג את עצמכ, הוא רגע שמכיל בחובו בושה גדולה )תדמיינו ששמנתמ ארבעימ קילו ואתמ מוכרחימ להופיע באירוע משפחתי שבו לא ראו אתכמ במצבכמ הנוכחי(. ונכונ שאמ יש לכ שיער בלונדיני חלק מקלות אז את בבעיה עוד יותר חמורה מזאת עמ תלתלי הקש )כלומר אני(. אבל ב ופו של דבר זה אחד הצעדימ המשמעותיימ והקשימ ביותר בתהליכ התשובה. מצד אחד את מכ ה כי את מבינה שאת רוצה להיות צנועה. זה קורה אחרי שזרקת כבר את הג'ינ ימ והגופיות, שזה החלק הקל יח ית כי זה שאת שמה חצאית וחו לצה ארוכה לא אומר שאת בהכרח דתיה. כי וי הראש הוא כביכול עניינ פרטי, ביני ובינ בוראי, אבל בד בבד הוא גמ ביני ובינ בעלי, וביני ובינ כל העולמ. לשימ כי וי ראש פירושו להיות מופרדת בחומה בלתי נראית בינכ ובינ כל הגברימ שבעולמ. אמ את נכנ ת לחדר מלא אנשימ כשאת מכו ת ראש, יתייח ו אליכ אחרת לגמ רי מזאת שתכנ בשיער גלוי. יש לגברימ רתיעה טבעית מנשימ מכו ות ראש, אפילו אמ המ לא מבינימ כלומ ביהדות. שמעתי כבר שאלות כמו "למה את צריכה לכ ות את הראש והבנות שלכ לא?", שמעידות על בורות מוחלטת במנהגי היהדות. את השמירה הרגשתי על בשרי של כי וי הראש, את ההי ו של הגב רימ כשהמ פונימ ללחוצ לי יד או אפילו להישיר אלי מבט. מי שמ תכל עלייכ באופנ שטחי יראה דו ית שאינה ברת השגה, אבל מי שמ תכל היטב לא יראה כי וי ראש אלא גילוי פנימ. איכ אמר לי קולגה ששונא את הדת בפעמ הראשונה שהוא ראה אותי עמ כי וי ראש - "מה, זה אמור להיות צנוע? כי זה ממש לא. עכשיו רואימ לכ את הפנימ וזה נראה הרבה יותר טוב בלי כל הבלגנ על הראש שלכ". זה כאילו שהשערות גונבות את האור מהפ נימ - "את נראית שלווה, נראה שטוב לכ", אומרימ לי אנשימ שלא ראו אותי עשרימ שנה, "את מוארת, מאירה". המ כמובנ לא היו אצלי בבית בשעה שבע וחצי בערב כשכל מה שבא לי זה לנ וע לתאילנד לחצי שנה. אבל משהו במראה הזה משקפ להמ את האנרגיה השמיימית הזאת. למי שהייתה מפורסמת קודם זה אפילו יותר קשה, כי מעבר לככ שאת משתנה מול ה ביבה הקרובה שלכ, את מש תנה גמ מול כל העולמ וכביכול חייבת לתת גילוי פנים כשלינור קיבלה את ההזמנה להנחות את טקס הדלקת המשואות, היא ודאי ידעה שלכל שיקול קטן בהגשה שלה יהיה משמעות. אני מעריצה אותה על האומץ לעמוד כך מול כל העם ונגד כל הסטיגמות ר חינמ של 2019 על זה את הדינ. בישראל ישראל )בלשונ המעטה(, ואי לככ זה מחייב אותנו להלכ כמו פיל בחנות חר ינה. את המציאות המורכבת הזאת וחבימ על גבמ החוזרימ בתשובה המפור מימ. המ השליחימ לאחד בינ כל חלקי העמ, בינ אמ המ רוצימ את השליחות או מודעימ לה, ובינ אמ לא. כשלינור קיבלה את ההזמנה להנחות את טק הדלקת המשואות היא ודאי הרגישה כבוד גדול. אבל אני מניחה שגמ היו לה כמה וכמה התלבטויות לא פשוטות. לעשות משהו בפעמ הראשונה, ועוד כזה שאמור לייצג את כולמ - זאת אחריות כבדה. היא ודאי ידעה שלכל שיקול קטנ בהגשה שלה יהיה משמעות )כולל השמלה, הבלטת הבטנ הקטנה והמהמת שלה וכמובנ התרבוש(. אני מעריצה אותה על האומצ לעמוד ככ מול כל העמ ונגד כל ה טיגמות, ולהחזיר את חיננ של בנות ישראל. וחוצ מזה אני יכולה לשער, שאחרי כל מה שהיא עברה בחיי הזוהר שלה היא זקוקה לשמירה הזאת של • כי וי הראש אולי יותר מכולנו... sharonroter@gmail.com ……… צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של כאן