שביעי

24.05.19 | י"ט באייר תשע"ט | 356 גיליון שביעי | 38 הוותיקימ. זו תערובת מרתקת שאנחנו שמחימ להיות חלק ממנה”. מבחינה גיאוגרפית, המעבר אינו קילומטרימ בלבד מפ 15 : דרמטי רידימ בינ בית המדרש הישנ לחדש, אבל ההבדל המהותי תהומי; הישיבה מהגרת מלב הבורגנות של הציונית- דתית אל האזור החלש ביותר של תל אביב - אזור ה ובל מהזנחה ממושכת, מאגד לתוכו את אוכלו יות השוליימ בעיר ומושכ את מוקדי הפשיעה העיקריימ של העיר. מה עמ הקירבה ללב הפועמ של  תל אביב, על כל אתגריו? ”תל אביב היא אכנ אתגר גדול, והיא מאפשרת אופק רחב יותר. לא נכונ לצייר אותה כ דומ ועמורה, ואני מ רב לראות בה ביבה עוינת - אלא דווקא ביבה שאיתה אני רוצה לעבוד ושהקשר איתה יכול להפרות אות נו. ההתמודדות עמ האתגרימ תיעשה מתוכ הגברת להבת הלימוד בבית המדרש, ככ שהמגנט של הלימוד ימ שוכ את הלומדימ פנימה. נצטרכ לשימ לעצמנו מגבלות של ’לא תעשה'”. הישיבה הוותיקה תיקלט בתוכ גרעינ קיימ בשכונת גבעת שפירא; בית המדרש העתידי שלה הוא בית כנ ת ותיק של הפועל המזרחי, שנ מצא כעת בשיפוצימ, והרב שרלו ( מודה שהדבר הופכ את ההרשמה 60) לשנה הבאה למ ובכת יותר: ”קשה להירשמ לישיבה שלא יכולה להראות לכ את בית המדרש בצורתו ה ופית והיכנ תניח את ראשכ בלילה. ובכל זאת, כל מי שבא איתנו במגע - נדלק מהרעיונ. אמ נצליח שהברק בעיניימ יהיה חזק יותר מתחושת חו ר הוודאות והשאלה לאנ הולכימ, אני מאמינ שנתברכ מזה. גמ אמ השנה הראשונה תהיה מאתגרת, אינ לי פק שככל שנמשיכ בדרכנו, יותר ויותר שמיני טימ יראו את התורה והמשימה שלנו בעיר בעינ יותר מתקשרת”. שותפים בסצנה התל אביבית (, ראש בית המד 46) הרב אלדר רש של הישיבה, באר שבעי במקור, מדבר על הת י ה שמעורר המעבר לעיר הגדולה: ”התלמידימ רואימ בזה עליית מדרגה והזדמנות להתח דשות שלהמ ושל הישיבה. יש רבימ שמבחינתמ המעבר הזה היה שיקול בשאלה האמ להישאר שנה נו פת. מובנ שהשינוי משפיע גמ על ההר שמה לשנה הקרובה. יש שמיני טימ שרואימ בזה משימה מעניינת ומ קרנת, ויש כאלו שיושבימ על הגדר וקצת חוששימ, אבל אני בטוח שה קול ה קרנ יגבר על הקול שחושש”. ”הישיבה שלנו מחוברת מאוד ל ו גיות ציבוריות כלל-ישראליות בזכות הרב שרלו, ואני מאמינ שהעי וק בהנ יגבר מעט בזכות המפגש עמ הלב הפועמ של ישראל. השבוע התקשר אליי רב מישיבה תל אביבית אחרת כדי לשוחח איתי בנוגע לאירוויזיונ, כשא ני עצמי בכלל לא ידעתי שהאירוע הזה מתקיימ עכשיו... אני מאמינ שהמעבר לתל אביב יביא לפתחנו וגיות שלא באו לפני כנ. ”ב ופו של דבר, המטרה העיקרית של הישיבה והדבר שלשמו היא קמה הוא לימוד התורה. זה המעגל העיקרי שלנו, והוא יישאר כזה. בנו פ אליו נפעל בעוד שני מעגלימ, כדי ליצור עוגנ ולהתרחב ככל הניתנ: חיבור לצי בור שחי בשכונה וצמא לתורה ורואה בנו מגדלור, והמעגל הרחוק יותר הוא השיח עמ ה צנה התל אביבית. אנחנו רוצימ להיות שותפימ לשיח הזה, ולא לה תכל עליו מבחוצ; להיות פעילימ בכל מה שמתרחש בישראליות”. (, המכהנ לצידו של 49) לרב גרנות הרב שרלו כראש הישיבה, יש קילו מטראז' נדודימ משלו. הוא התגורר בנופי פרת שליד כפר אדומימ, הצ פינ לרמת הגולנ, ושב והדרימ לתל אביב - מתוכ תפילה שאחריו תעבור גמ הישיבה. התפילה התגשמה. ”כבר לפני שש שנימ, כשהישיבה עזבה את פתח תקווה, זה היה כדי לברוא אותה מחדש, מתוכ רצונ להבשיל שתוכל למלא את ייעודה הציבורי והחברתי. עכשיו הגיעה השנה השביעית, וזכי נו ש'בשביעית ייצא לחופשי חינמ'. אנחנו חוזרימ ופ ופ הביתה, ומגי עימ למקומ שבו תמיד היינו צריכימ להיות בו, בתל אביב”. ”לצערנו, חלקימ גדולימ מעמ יש ראל רחוקימ כיומ מהתורה, מתוכ זרות וניכור. התורה צריכה להיות שייכת לכל עמ ישראל ושהוא יוכל לקבל אותה, וקודמ כל שהיא תהיה מונחת במקומ שבו כולמ יוכלו לפגוש אותה ולהתבשמ ממנה. המקומ הזה הוא תל אביב, מרכז העשייה התרבותית, התקשורתית והכלכלית של ישראל. כשאנחנו פה, אנחנו משפיעימ מתוכ עצמ היותנו במרכז. כמו שהאירוויזיונ התקיימ פיזית בתל אביב, אבל הש פיע על כל הארצ - ככה גמ בקודש. אמ דתיימ חיימ בשלומ ובאהבה בתל אביב, יש לזה תהודה כלל ארצית, וככ זה גמ אמ ההפכ קורה. מ פרימ קודמ כל את ה יפור של תל אביב, לא את ה יפורימ של רחובות או דימונה, כי התקשורת והתרבות יושבות פה. יש בעיר הזו המונ כוחות של חיימ וע שייה, אבל ח ר לה קשר י ודי לשו רשימ - לתורה, למו ר, לרוח ישראל. אני מאמינ שהתורה שלנו יכולה לפ גוש מרחבימ שמחוצה לה ולהתקבל בהמ באהבה”. ואיכ מכינימ את התלמידימ למ  פגש עמ העיר הגדולה? ”בחרנו להתיישב בשכונה שנמ צאת במרחק הליכה מלב העיר, אבל כזו שאינ בה גירויימ ופיתויימ. יש לי ביטחונ גמור בככ ששליחי מצווה לא ניזוקימ, ושתודעה של שליחות מצ ווה מאפשרת לאדמ לעשות דברימ לא רגילימ. אנחנו זוכרימ שמאחריותנו לתת לעמ את האפשרות לבחור לקחת • חלק בתורה. זו השליחות שלנו פה”. חלקים גדולים מעם ישראל הרב תמיר גרנות: כיום מהתורה, מתוך זרות וניכור. יש בתל אביב המון כוחות של חיים ועשייה, אבל חסר לה קשר יסודי לשורשים - לתורה, למוסר, לרוח ישראל ללא הפסקה תורה ארזו את הגמרות והסטנדרים. הרב שרלו עם תלמידיו בשטח צילום: יח"צ אורות שאול