שביעי

31.05.19 | כ"ו באייר תשע"ט | 357 גיליון שביעי | 46 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה צילום: אפי עטיאס פרופ' ולומונ הקדיש עשור שלמ למחקר ולתיעוד תובנותיהנ של למעלה משלוש מאות משפחות, בהנ אנשימ רגילימ המתמודדימ בצורה יוצאת דופנ עמ אתג רימ קיצוניימ שעשויימ להיראות מייאשימ. ולומונ כותב על משפחות המת מודדות עמ חירשות, גמדות, כיזופרניה ונכויות קשות; על ילדימ מחוננימ, ילדימ שנולדימ בעקבות מעשי אונ , ילדימ שהופכימ לפושעימ וילדימ טרנ ג'נדרימ. כל אחד מהמצבימ האלה יכול לבודד משפחה מהחברה ה ובבת, אכ הקריאה ב פר מגלה כיצד משפחות חריגות ופ גועות הצליחו בנ יבות חייהנ הקיצוניות ל גל לעצמנ חו נ נפשי יוצא דופנ וכושר ה תגלות נדיר, ונעשו חזקות ומאוחדות כשהצליחו לחלצ משמעות ותקווה מתוכ מצבנ. פר זה ילמד אותנו שכל משפחה מתמודדת עמ קשיימ משל עצמה, ואנשימ שאוהבימ זה את זה חייבימ להתאמצ בכדי לקבל אחד את השני. מסע בעקבות שמי: הספר האחרון רונית לווינשטיין-מלץ ובת שבע סדן עמ' 173 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים מסע אחרון ארבע שנים לאחר פטירתה של הסופרת רונית לוינשטיין-מלץ, יוצא לאור ספרה האחרון בסדרת 'מסע בעקבות שמי' שהחלה לכתוב בטרם מותה והושלם על ידי הסופרת בת שבע סדן אנדרו לומונ רחוק מהעצ / מאנגלית: עופר קובר עמ' 784 / ' הוצאת 'מטר אלירז מקבל משימה לחופש: לקרוא פר מה דרה 'מ ע בעקבות שמי' של ה ופרת רונית לוינשטיינ-מלצ ולכתוב בעקבותיו עבודה על שמו שלו. אבל המילימ היחידות שהוא מצליח לכ תוב הנ: "רז זה וד, ו וד לא מגלימ, וזה ופ העבודה". לפתע מקבל רז פתק מ תורי בשפה הערבית. איכ הוא אמור להבינ מה כתוב בו? הפתק לוקח את אלירז למ ע אמיתי של גילוי עצמי ומשפחתי. זהו ה פר האחרונ ב דרת הנוער האהובה 'מ ע בעקבות שמי', שכתבה רו נית לוינשטיינ-מלצ ז"ל. לאחר מותה של רונית קיבלה ה ופרת בת שבע דנ את עבודת התחקיר שה פיקה רונית לעשות לקראת כתיבת פרה הבא, תחקיר שנק טע עמ מחלתה ופטירתה. בעזרת החומרימ שהשאירה רונית ובעידוד המשפחה, כתבה בת שבע דנ יפור אנושי, מרגש וקולח על הילד אלירז, שתוכ כדי המ ע בעקבות שמו נפרד מה ופרת האהובה עליו, רו נית לוינשטיינ-מלצ, ובככ מאפשר גמ לנו להיפרד ממנה ומה דרה שהביאה לחיינו. לא קל להיכנ לנעליימ של ופרת אחרת שהלכה לעולמה לפני תחילת הכתי בה. בפרט לא כאשר מדובר בנעליימ גדו לות כמו אלה של רונית לוינשטיינ-מלצ, ופרת ילדימ ונוער ידועה ועטורת פר ימ. האמת היא שתהליכ יצירת פר כזה במידה רבה שווה פר בפני עצמו, אבל על ככ בהזדמנות אחרת. המחשבה על ופרת שמותה מתואר ב פר היא מצמררת. ובכל זאת, על אפ שה פר מוביל לשמ - הוא אינו פר קשה נפשית לקריאה. דנ מצליחה להקליל את האווירה באמצעות ככ שה פר אינו מ ופר בגופ רא שונ מנקודת מבטה של רונית לויינשטיינ- מלצ אלא מנקודת מבט ילדותית. פתק בערבית, אתר אינטרנטי עמ מידע וראיונות שמקיימ אלירז גיבור ה פר - כל אלה הופ כימ את ה פר ל יפור ילדימ מהנה ומרגש. העלילה וחפת, ואלירז נחשפ לעולמ מרתק שאותו הוא שומר ב וד מחבריו. ה ודות האלה מובילימ אותו לשינוי מ וימ באופי שלו, כמו וכנ חשאי גמ הוא מרגיש על הכתפיימ שלו את הקושי בשמירת ודות. הוא מתחיל להתעניינ בא קטואליה ופוליטיקה, וה יפור שאליו הוא נחשפ מוביל אותו להרפתקאות ו ודות שלא היה נקלע אליהנ תמ ככ. לא קראתי פרימ אחרימ מ דרת ה פ רימ הזו של רונית, אבל בעיניי יש משהו מאוד מרתק באופנ בו היא בחרה להת מודד עמ מותה המתקרב. מרבית האנשימ הפונימ אל כתיבה בעיתות מצוקה שכאלה, כותבימ ביוגרפיה אישית שמשמשת עבורמ וג של תרפיה משחררת לפני ה ופ הידוע ובדרכ כלל קצר המועד. יש משהו מאוד יצירתי לבחור לע וק במוות שלכ דרכ יפור פרוזה המ ופר מנקודת מבט של ילד. זו בחירה אמיצה מאוד ולא מובנת מא ליה )וכמובנ כל הבחירות לגיטימיות במ • ציאות כזו(. מרגש. רונית לוינשטיין-מלץ ז"ל