שביעי

שר ו ן ר ו ט ר 07.06.19 | ד' בסיון תשע"ט | 358 גיליון שביעי | 10 החילו אם אשאל את החברות ניות שלי, הנ קרוב לוודאי לא ידעו לציינ את שלושת הרגלימ. ואמ אאתגר אותנ בניחושימ, שבועות כנראה לא יופיע בת שובות. אמ נעמיק ונשאל אותנ במה עו ק החג הנ יתרכזו בביכורימ ויגיעו אולי עד מאכלי החלב. למה חלב? אל תגזימו, זה כבר מורכב מדי. חג מתנ תורה? כנ, מצ לצל מוכר. פירת העומר? ימי ההגבלה? ההבעה הריקנית על פניהנ תאשר לי שאינ להנ שומ מושג. איזכורו של תיקונ ליל שבועות יחזיר את כבודנ האבוד, כשצל של הכרה יחלופ על פניהנ. תל אביב אימצה את אותו ערב והפכה אותו ללילה לבנ של תרבות עברית שכולמ אוהבימ לאהוב. אבל למה לומדימ בלילה? בגלל חטא העגל? עד כאנ. אל ת פרו לנו י פורי מעשיות משנימ קדמוניות. חשוב לציינ שחברותיי הנ נשימ מדהימות. כולנ אינטליגנטיות ומלומדות בצורה בלתי רגילה, ונושקות לדוקטור טימ למיניהמ. הנ נשימ טובות לב, מו ריות ואוהבות אדמ. רק שביהדות בכלל ובמצוות בפרט - אינ להנ מושג קלוש. זה מוזר לי, אני מודה. אפילו שהייתי בדיוק כמוהנ ולא עניינ אותי כהוא זה ללמוד דבר או חצי דבר ביהדות. מעבר לזה, היהדות עוררה בי דחיה, זלזול וחו ר רצונ לשמוע. בכל פעמ שראיתי בחדשות הפגנה של חרדימ בירושלימ או פינוי אלימ של מתנחלימ, הרגשתי בושה גדולה שאנשימ אלו נקראימ יהודימ כמוני, ולא רציתי שומ חלק בזה. וכנגד כל ה יכויימ בכל על אף האנטי זאת חזרתי בתשובה. זה קרה כשהתחלתי להכיר יהדות אחרת לגמרי, המבו ת על טוב אינ ופ של הבורא. רק מהנקודה הזאת ה כמתי להתחיל להקשיב. היומ, כשאני זאת המייצגת את היהדות בפני חברותיי, חשוב לי שיעבור מ ר אחר, אבל לרוב אני מרגישה את המבטימ הרחמניימ שלהנ כשאני מנ ה לה ביר מצווה מ וימת שאינ בה הגיונ לדעתנ )כמו תרומות ומעשרות(. לפעמימ יש גמ הנהוני הבנה )בעיקר כש נוגעימ בפנימיות התורה(. זה תפקיד לא פשוט - מצד אחד לא להרתיע ולגרומ יותר אנטי ממה שיש, ומהצד השני לא להתחנחנ או לעקמ את היהדות כדי שתמצא חנ. אבל היומ, ערב חג השבועות, אני מרגישה בתוכי את אותה הבושה שה רגשתי אז, רק שהפעמ זה כואב במיוחד. בשנימ האחרונות כמה מחבריי הטובימ ביותר נפלו שולל אחרי רבנימ. חזיתי באותמ אנשימ, דתיימ מבית, מתאכזבימ ונפגעימ עד עמקי נשמתמ ומאבדימ אמונ במערכת, ואפ בדרכ היהודית. את האמונ שנשבר אינ להחזיר. אפשר לשקמ אותו לאט לאט, אבל הוא לעולמ לא יחזור במלואו, לפחות לא באדמ בשר ודמ. לנו בבית לא היה מעולמ רב מנחה. הרבה שנימ ייחלתי שיהיה אחד כזה שאוכל לה תייעצ איתו כמו שראיתי שעושימ חברימ טובימ, אחד שיוכל להתיר את ה פק ולה ראות את הדרכ הנכונה. אבל בעלי שיחיה לא רצה לשמוע על זה. על הלכה צריכ להתייעצ, אבל בהשקפה זו רק התורה של רבינו וישירות ממנו. בלי מתווכימ. "לא מוכנ לה "עקשן", חשבתי, תבטל", הקפדתי. אבל לא כע תי כי אבינו שבשמיים בערב קבלת התורה הקדושה נדמה שהקב"ה מבקש מאיתנו 'לפרק' את כל ההרים והגבעות שאנו תולים במנהיגים שלנו. או במילים אחרות "לא יהיה לכם אלוקים אחרים", כי העולם מבלבל מדי ואין לנו על מי לסמוך הרגשתי שלא מצאנו אדמ מ פיק ראוי. עד ש ופ ופ פגשתי רב שהערכתי עד מאוד. בעלי פקפק, אבל לב ופ כשפג שנו אותו הוא ה כימ שהוא אדמ מרשימ. על אפ הרושמ הטוב הוא לא ה כימ לע בור לקהילה של הרב, והיומ אני יכולה להבינ אותו לגמרי ולהודות בצדקתו. אנו מ יימימ את פירת העומר ואת העבודה הפנימית שבצידה. ובע רב קבלת התורה הקדושה נדמה שמצד אחד ה' מבקש מכל אחד מאיתנו 'שובו אל האוצרות שלכמ', ומהצד השני הוא מבקש 'לפרק' את כל ההרימ והגבעות שאנו תולימ במנהיגימ שלנו. ההדרכה ודאי חשובה, אבל אמ כבר להתייעצ אז עמ אדמ זמינ שבאמת אוהב, מכיר ומו קיר אותכ. או במילימ אחרות "לא יהיה לכמ אלוקימ אחרימ על פני" ו"אל תא מינו בנדיבימ", כי העולמ מבלבל מדי ,ואינ לנו על מי ל מוכ אלא על אבינו שבשמיימ ועל חז"ל והעצות של רבינו • )ישירות מה פרימ(. sharonroter@gmail.com ……… shutterstock איור: