שביעי

י ע ל שבח 14.06.19 | י"א בסיון תשע"ט | 359 גיליון שביעי | 12 yaels@shvii.co.il …… … חשפתי את הקורבן שאני, ולו בשביל שיבינו מה הם מעוללים לנו תחת אמתלה של זכויות אדם. לרגע כולם נעמדו ומחאו כפיים. בשביל המטרה הזו אני מוכנה להיות קורבן לפעמים וככ, ישבתי וחשפתי את הקורבנ שאני. אבל אל תתבלבלו. זה היה בדיוק לעשר דקות. לא נתתי להמ את התענוג לראות אותי חשופה כל ככ הרבה זמנ. ובכל זאת, זה היה שווה את זה. ולו בש ביל שיזדעזעו. שיבינו מה המ מעוללימ לנו תחת אמתלה של חמלה וזכויות אדמ. ואני חושבת שהמ קצת הבינו אפילו רק לרגע. לרגע בו כולמ פתאומ נעמדו ומ חאו כפיימ, לכמה דקות טובות. אמ ככ, בשביל המטרה הזו אני בהח לט מוכנה גמ להיות קורבנ לפעמימ. כי אחרי הכל, איכ שלא נ תכל על זה ואמ נתעלמ מהחיוכ היפה, מהילדימ המטו פחימ, מהשמחה וההילה ש ביבנו, המ ציאות הכואבת והבלתי אפשרית אליה נקלענו הופכת אותנו לקורבנות. ואמ על מנת לשנות את המצב אנחנו צריכימ מפעמ לפעמ לנופפ בזה, עמ כל הקושי ועמ כל ההכנות הנפשיות - אני • אעשה זאת. בו יושבימ עמ כשאגיע לגיל הזה הנכדימ ומ פרימ להמ יפור מהעבר, אפי לו אני אתקשה להאמינ על מה אני מדברת. יהיה לי קשה להאמינ בתמונה הזו בה אני עומדת עמ מיטב בכירי המועצה האזורית שומרונ, מימיני שייח' מרמאללה, משמאלי ראש המועצה בעצמו, מצדדינו חברי פר למנט ופוליטיקאימ מצרפת, וממולי צלמימ המתעדימ את האירוע, אותי. יהיה לי יותר קשה ל פר ולהזכר באותמ רגעימ בהמ רעד קולי הנשבר כשדרשתי מהמ שיפ יקו את העוולה הזו, את התשלומימ לארגוני טרור באמצעותמ המ רוצחימ אותנו. בעצמ, עוד לא עברו שבועיימ ועדיינ קשה לי להבינ מה בדיוק קרה שמ. אני מר גישה עדיינ בתוכ תהליכ נפשי ארוכ ומייגע, שמצווה אותי למצות את מציאות חיי עד הקצה ומעבר לו. למענ עמ ישראל, ולמענ כל מי שיכול ולו בקצת להיות מושפע מככ. זכיתי שהמ הזמינו אותי לצאת למ ע הזה, מבלי לדעת ולהבינ לאנ בדיוק אני יוצאת. מזל, כי אמ הייתי יודעת ביר להניח שהייתי מוותרת מהבהלה. זכיתי כבר מתחילת המ ע להבינ שהמשל חת אליה הצטרפתי היא בשורה אמיתית לגאולה. עד כדי ככ, שהיו רגעימ שהרג שתי, שמעתי וראיתי את חמורו של המ שיח. הרגשתי שאני חלק ממשהו כל ככ גדול, שעליי להתכוננ בהתאמ כדי למלא את השליחות על הצד הטוב ביותר. אז מה בעצמ הייתה השליחות שלי? המטרה הייתה לפקוח את עיניהמ העיוורות ואזניהמ החירשות של משפיעימ שונימ בצרפת שרואימ את עצממ כאוהבי יש ראל. להראות להמ שהמדינה שלהמ היא זו הפושעת בתמיכה בטרור, ושעליהמ לדאוג שזה ייפ ק. ואני, בתוכ המהלכ הזה, ייצ גתי את הצד הפגוע. את הקורבנ. כבר שנה וחצי, אני עמלה קשות על ההתנערות מהקורבנות שב מציאות חיי. כמה דיברתי על א תר המלכה ועל שליחותה, כמה דיברתי על האמונה והבחירה לחיות על אפ הקו שי, ופתאומ בואי, תהיי רות המואביה. תפשטי מעליכ את הגלימה, תורידי את הפא ונ, תהיי קורבנ. שלא תבינו לא נכונ. התחושה הזו היא לגמרי פרשנות אישית שלי. אפ אחד לא ביקש ממני להיות קורבנ. אבל ככה הלב שלי בחר לתרגמ את התפקיד. לה בינ שיש ב יפור האישי שלי, בטרגדיה שאנחנו מייצגימ, משהו שונה ממה שאני בוחרת להראות יומ יומ. אני עמלה על תדמית של אחת שלמ רות רצח בעלה היא שמחה, טוב לה, טוב לילדיה ויש לה מה שהיא צריכה. בתפקיד הנדרש אולי רוצימ לומר לי: 'אנחנו לא קונימ את ההצגה הזו כעת, ואנחנו מב קשימ שת ירי את המ כות. שתראי את הלא טוב האמיתי בחיימ לאחר הרצח'. אלו אני מת גם בעת כתיבתשורות קשה להאמינ שאכנ קיבלתי עליי את המשי מה הזו. את השליחות. במהלכ המ ע פתאומ הבנתי משפט שחברה אמרה לי בעבר - יש קורבנ שהוא שליח, ויש גמ שליח שהוא קו רבנ. קורבנ כדי לשנות את המציאות. צילום: מועצה אזורית שומרון קורבן או שליח