שביעי
14.06.19 | י"א בסיון תשע"ט | 359 גיליון שביעי | 38 ומה לגבי הילדימ? יו פ: ”בעלי תשובה היו צריכימ להילחמ כדי שהילדימ ייכנ ו למו דות חרדיימ, וזה יצר בלאגנ וחו ר התאמה. כשהתחילה להיות מ ה של בעלי תשובה, פתחו מו דות מיוחדימ לילדימ, וגמ ישיבות שימ שיכו את הצעד הזה. אבל המ לעולמ לא יהיו חרדימ, המ חיימ בקו מק ביל. ואז בשידוכימ החרדימ מבית לא רוצימ אותמ, והמ מתחתנימ בינמ לבינ עצממ. ואז נוצר הדור השלישי. ואיפה המ עומדימ? המ כבר חרדימ? חלק כנ וחלק לא. ומי שלא, לאנ הולכ ללמוד?”. אז מה אתה מציע במקומ? ”פעמ חשבתי שיש לי תשובה, אבל עמ השנימ הדברימ נהיימ מורכבימ יותר. אני חושב שבעלי תשובה לא צריכימ להיכנ לחברה החרדית. אינ להמ מה לעשות שמ. בשביל להיות חרדי, אתה חייב לשנות את עצמכ”. פייגי: ”הרגשתי לפעמימ שלהוריי לא היה קול משלהמ, ואולי בגלל שהמ חשו רגשי נחיתות המ מכו על הקהילה שתחנכ אותנו ולא התערבו”. יו פ: ”אינ לנו טענות לחברה הח רדית. החרדיות הפכה להיות קטע חברתי, כי ברמת העיקרונ אני יכול להיות חרדי ולא לשמור מצווה אחת, ואני יכול להיות ירא שמיימ ומקפיד על קלה כחמורה, אבל לעולמ לא אהיה חרדי”. פייגי: ”התהליכ הכי גדול שיכולתי לעבור עמ עצמי הוא לצאת מה טיגמות ולראות את הפרט במקומ הכלל. כי ב ופו של דבר המ אנשימ בדיוק כמונו, אבל לא מתאימ לי לחיות כמוהמ. הבת שלנו למדה בגנ חרדי בביתר, אבל לא ה כימו שהיא תמשיכ כי אמא שלה לא מתלבשת ב גנונ המתאימ, אפילו שזה צנוע. אז הבנו ופית שאנחנו לא שייכימ ולעולמ לא נהיה שייכימ”. אנחנו לא כלום משפחת בהר עדיינ מחפשת את דרכה בעולמ הדתי. היא לא שייכת לשומ זרמ, וצורכת את שירותי החינוכ של הבנות מקהילה דתית- לאומית בגבעת וושינגטונ, אליה עברה בעקבות פרויקט ההדרכה של פייגי. הפרויקט בשלבי יומ ועתי דמ של בני הזוג לוט בערפל. יו פ ופייגי מזכירימ לי את עצמי; המ לא ינוחו מלשאול ולחקור עד שי מצאו את האמת, אבל חלק מהפצעימ שלהמ עדיינ פתוחימ וכואבימ כל ככ, שיידרש עוד זמנ עד שיגיעו להש למה, לקבלה ולדרכ הנכונה עבורמ לעבוד את השמ. איכ השתדכתמ? יו פ: ”הייתי במשכ שנה ושלו שה חודשימ בשידוכימ, ורוב הבנות שהציעו לי היו של חוזרימ בתשובה. הבחורות החרדיות שהציעו לי היו ממשפחות עמ בעיות, למרות שראש הישיבה שלי מאוד אהב והעריכ אותי”. מתי נתקלת באכזבה? ”בתוכ הנישואימ היה לי מקומ אמי תי לעשות בירור עמ עצמי ולשאול את השאלות באופנ חופשי. אבל התחלתי להרגיש שאני ממשיכ את המלחמה של הוריי, ואז שאלתי את עצמי: עד מתי? ובשביל מה? בהתחלה חשבתי ששווה להילחמ, ואחר ככ הבנתי שככ או ככ לא מקבלימ אותי”. למה? ”כי כשעברנו לביתר ולא ה כי מו לקבל אותנו אפילו לראיונ לבית יעקב, אז החלטתי שאני את המלח מות יימתי וגיליתי שלא ממש שווה לי להילחמ על הערכימ הללו”. הוריו של יו פ ”חישבו מ לול מחדש”, כהגדרתו. ”אמא חזרה בשא לה, ואבא נשאר עמ חובות גדולימ אחרי שמימנ את החתונות שלנו. גמ האחימ שלי עברו דרכ לא קלה והיומ המ עדיינ מלקקימ את הפצעימ”. י פורה של משפחתו מתחבר לנתונימ אחוזימ 87 של עמותת ’עלמ', ולפיהמ מהנערימ שב יכונ המ ילדימ של חו זרימ בתשובה שנשרו מהחברה החר דית. ”בדור השני יש תחושה של זא בימ בודדימ שלא מוצאימ את עצממ. נפתלי, הבנ של הרב עודד ניצני, אומר ב רט ’אנחנו לא חרדימ, לא יוצאימ בשאלה, לא ערבימ, לא רו ימ, לא הומואימ, אנחנו לא כלומ'. כל עניינ השייכות והזהות מעורער”. לחוזרימ בתשובה נכונ יותר לה תחבר לחברה הדתית-לאומית? ”ממה שאני מכיר, יש שמ הרבה יותר יכולת בחירה. נכונ שגמ שמ יש מו כמות ותבניות חברתיות, ותמיד בעל תשובה יצטרכ לעשות התאמות, אבל הרבה יותר קל להיות חלק שווה”. באיזה מחיר? ”מבחינת בעל התשובה, יש תפי ה שהחברה הדתית-לאומית ח רת אמת אב ולוטית. לדוגמה, איכ יכול להיות שבית ה פר עושה אירוע ויל דות בנות שבע רוקדות על הבמה לעיני קהל הורימ מעורב. או איכ אני מחנכ כאידיאל ללכת לצבא, למרות הבעייתיות שיכולה להגיע מהמ גרת הזאת?”. יש ריקושטימ ל רט? פייגי: ”בשבילנו זאת הייתה השג חה פרטית, כי בשלב שבו היינו לא היה לנו לאנ להתקדמ וזה איפשר לי לראות את התמונה בשלמותה. בזכות ה רט נפתח שיח בוגר, רציני ואחראי, • והרגשתי פתאומ את הבחירה”. צילום: לירון מולדובן "הרבה יותר קל להיות שווה בחברה הדתית- לאומית". בני הזוג בהר אבא התעקש שאלמד במוסדות הארד קור חרדיים. יש במשפחה אגדות על המלחמות שלו. אמרו לו ’אתה פרענק, ברסלבר, אתה לא שייך לפה'. אבא תפס את המנהל בצווארון והכריח אותו לבחון אותי, ואחרי כמה ימים התקבלתי תשובה
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==