שביעי

14.06.19 | י"א בסיון תשע"ט | 359 גיליון שביעי | 42 מראש ההר למסירת שמות לתפילה בהר | ירושלים 57104 ת.ד המדור בחסות ישיבת הר הבית ……… www.temple-mount.co.il | 0 73-22-11-552 ולתרומות: טלפון ישיבת הר הבית Yeshivat har habait • המוני עולי רגל פקדו את הר הבית בשבועות ובימי התשלומים יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בנאום תמיכה בעלייה להר הבית יהודה ויצמן הר הבית שלי / שו"ת הר הבית ביקשתי חופש מהצבא ביום ירושלים, השכמתי בארבע בבוקר ויצאתי מערד הרחוקה. הלכתי למקווה, בדקתי עצמי מחוצצי טבילה, ברכתי, טבלתי, הסתפגתי, לבשתי בגדי שבת וכשליבי רועד מהתרגשות שמתי פעמי להר הבית. עוד מעט וגם אזכה לעלות ולראות את פני ה' אלוקי. השוטר היהודי, האחראי על משמר הר הבית מטעם ממשלתנו, קרא לנו שהגיע זמננו לעלות. שירה אדירה נשמעה. אני עולה במעלה הגשר, מהרהר באבותי שחלמו להגיע לרגע הזה, מהרהר בסבי שעבר את השואה במחנה ההשמדה באושוויץ, ושר שם באמונה: "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו". מי האמין אז בתוך החושך הנורא, שלא ירחק היום ונזכה לראות בשחרורה של ירושלים. מי האמין אז בתוך הצפיפות ברכבות המוות, שיבוא יום ונעמוד בצפיפות על מנת לעלות אל הר בית ה'. דמעות ירדו על לחיי, לרגע נדמה לי שיחד עימנו מצטופפים המוני יהודים, אבותינו ואבות אבותינו שחלמו וחיכו לרגע הזה. אנו נכנסים בליווי שוטרי ישראל. אומרים הלל, מזמורי הודיה ואפילו שרים. שום נכרי לא העז להתקרב אלינו. אך מרחוק שמענו את הערבים מצטרפים לתפילותינו כנאמר: "הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל העמים" ... אללה הוא אכבר "כי גבר עלינו חסדו". הם צועקים כי הם מבינים שעם ישראל חזר לכאן. הרגשתי ממש איך הר הבית שב לידי עם ישראל. כשאנו עולים בהמונינו, הר הבית בידינו. הדבר תלוי רק בנו. השמחה והריקודים ביציאתנו בשלום מן הקודש הייתה עד השמיים. על הניסים שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה. הרב ישראל אריאל אני מתרגש מאוד לקראת שאלה: עלייתי הראשונה להר הבית. האם עלי לברך 'שהחיינו' בכניסה להר על שזכיתי לראות ולהראות בחצרות בית ה', או שמא עלי לקרוע בבגדי על חורבן בית המקדש? ההלכה קובעת כי כל מצווה תשובה: חדשה שאדם מקיים מברך שהחיינו. מסיבה זו מברכים על כל המצוות המתחדשות מדי שנה, הן במצוות מן התורה, כגון שופר, לולב ומצה בפסח, והן במצוות דרבנן, כגון הדלקת נרות בחנוכה, וכן מקרא מגילה ומתנות לאביונים בפורים. העולה להר הבית מקיים מצוות רבות, כגון: 'לשכנו תדרשו ובאת שמה', 'ומקדשי תיראו', ועוד. כשעלו הרב צבי יהודה זצ"ל והנזיר זצ"ל להר הבית ביום השחרור, הודיעו לכל שנכנסו להר 'מדין כיבוש'. מצוות אלה ואחרות מתקיימות גם כיום כיובל שנים לאחר השחרור עד ליום בו תתחדש העבודה במקדש. העובדה, שאדם מקיים מצוה שלא זכו ישראל לקיימה זה אלפיים שנה. כשהעם בגלות, מתפלל ש"אין אנו יכולים לעלות וליראות בבית הגדול והקדוש". והנה יצאנו משעבוד מלכויות, ועתה זכה דורנו שהכל יכולים לעלות לחצרות בית ה' ולחזות במקום השראת השכינה. עובדה זו כשלעצמה מעוררת שמחה עצומה וטעונה ברכת 'שהחיינו'. כידוע לכל, קבע הרמב"ם לעצמו 'יום טוב' לכל ימי חייו על הזכות להכנס לחצרות ה', וזאת כשירושלים בחורבנה והצלבנים שולטים בירושלים ובמקום המקדש. מעתה, אנו החיים כבני חורין בירושלים ועולים כבני חורין למקום המקדש, על אחת כמה וכמה. באשר ל'קריעה', נמשיך ונקרע עד אשר ישוב עם ישראל למקדש ו"מזבח חדש בציון נכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו" במהרה אמן. לשליחת שאלות עבור שו"ת הר הבית: y.arabiet@gmail.com עולים לסדר היום , דיבר יולי אדלשטיינ יושב ראש הכנ ת, ח"כ בנאומ ממלכתי בכנ ת על המציאות האב ור דית בהר הבית, אותה כינה: "לא הגיונית, לא מו רית, לא דמוקרטית ולא יהודית". בהתייח ו למהומות שני ו הערבימ לחו לל ביומ ירושלימ, אמר: "לא נ בול עוד את המציאות שבה בהר הבית הפורעימ המו ל מימ עושימ מה שהמ רוצימ". חוזרים לשגרה הר הבית נפתח, לאחר שהיה גור ליהודימ ממחרת יומ ירושלימ עד שבועות. מאות עולי רגל פקדו את הר הבית בש בועות ובא רו חג, והשתתפו בתרגול 'שתי הלחמ' שנערכ בא רו חג שבועות מול מקומ המקדש. הר הבית פתוח ליהודימ בימימ א'-ה' בש .13:30-14:30- ו 7:30-11:00 עות תמונות מעליית יום ירושלים