שביעי

שר ו ן ר ו ט ר 21.06.19 | י"ח בסיוון תשע"ט | 360 גיליון שביעי | 10 שזה לא נעימ שמ כולנו מסכימים כריחימ אותכ לעשות משהו נגד רצו נכ, במיוחד כשזה מגיע כחוק מדינה. אז אנחנו משלמימ מי ימ והולכימ לצבא או לשירות לאומי ומשתדלימ לשמור על החוקימ כי חייבימ. אבל מה קורה כשחוקי המדינה פולשימ לתחומי השק פה או אמונה? אה, כאנ כבר כולמ קמימ על הרגליימ, וכנראה בצדק, כי מי מוכנ שיחליטו לו איכ לחיות את חייו. אי אפשר לפ פ את המחאה הקולנית המתהדרת בכותרת 'המלחמה נגד מדינת הלכה'. האמת? גמ אני לא בטוחה שזה נכונ שחוקי מדינה יתערבבו עמ חוקי דת )אבל את זה נשאיר לפייגלינ(. מה שכנ, ברמה האישית אני מרגישה שמנ ימ להשתיק ולרמו את קולי וזה ממש פוגע בי. מחאת הנשימ השרות לדוגמה, שכתבו ככ בפיי בוק: "התחשבות ברגשות זה דבר יפה, אבל היא לא יכולה לבוא על חשבונ עצמ הקיומ שלנו במרחב הציבורי. אנ חנו רוצות שישראל תהיה מקומ שוויוני וחופשי שבו אפ אחד לא יאמר לנו, איכ מותר לנו להיראות, ומתי מותר לנו להישמע. תצטרפו אלינו הערב בכיכר הבימה, לשירה משותפת!". אז תודה רבה לכנ שאתנ מבקשות לש מור על האינטר ימ שלי כאישה, אבל במקרה של האישה הזאת דווקא בא לי להיות מודרת, ולצערי אינ אפ אחד שמ פרגנ לי בזה. הרי בישראל של היומ נשימ איננ מודרות משומ במה, אלא אמ כנ זוהי במה תורנית בה הציבור מבקש את ההדרה הזאת. אבל אותנ נשימ 'צדיקות' איננ מו כנות להשלימ עמ הדרה והבדלה כלשהיא. הנ נלחמות על החופש שלי, גמ כשאני מבקשת להיות 'מושתקת' לדבריהנ. הנ מבקשות חופש להישמע, אבל איפה החו פש שלי במדינה שלי להבדיל את עצמי ולהשמיע את קולי רק בפני נשימ? לאחרונה עו קימ הרבה בפגיעה ברג שות הציבור, כשהכוונה לפגיעה ברגשות הצד החילוני בעיקר, כי הרי לא בא בחש בונ שנכפה עליהמ את התורה הפרימיטי בית שלנו. הטיעונ בעד חופש ושוויונ הוא בלתי מנוצח, ואינ אפשרות להתווכח בנו שא. 'רוצימ להיות חשוכימ? תתחבאו במ ערות שלכמ ותקיימו את הטק ימ שלכמ, רק אל תתערבו לנו במרחב הציבורי'. את המקומ ממנו אני מאוד מבינה נשמע הקול. האפשרות שהדברימ ית גלגלו לידי ככ שיאלצו אישה לחבוש שבי על הראש, מאיימת על תחושת הקיומ והפרטיות של האדמ וגורמת לו להזדעק. אממה, במקרה הזה לא כל ככ ברור לי בפני מה מצטעקימ. הרי החופש היחידי שנלקח הוא של אלו המבקשות לשיר רק בפני נשימ גמ במ רחב בציבורי, והחוק במדינה שלנו לא מאפשר זאת. לאלו אינ תמיכה מהמדי נה ואפ א ור להזמינ מופע שבהגדרתו מדיר גברימ. האי ור הוא גורפ על עי ריות, מקומות המיועדימ להופעות כמו ה'זאפה' או פ טיבלימ. כשהמושג 'כפייה דתית' נצעק בכל מקומ, המושג המקביל לו - הלא הוא 'כפיה חילונית', אינו נ פר. אני זוכ כפייה חילונית אז תודה רבה לכן שאתן מבקשות לשמור על האינטרסים שלי כאישה, אבל במקרה של האישה הזאת דווקא בא לי להיות מודרת, ולצערי אין אף אחד שמפרגן לי בזה רת שלפני תהליכ התשובה, בכל פעמ ששמעתי על כפייה כל גופי נדרכ והת מלא אנרגיה של כע למחות על העוול הזה. היומ כשאני אמא לחמישה שמנ ה לשרוד את היומיומ שלי, למראה כפייה חילונית אני בהחלט נפגעת, אבל לא ממש מתקוממת. אולי כי אני כל ככ מבינה את מקוממ, ואולי כי באמת אינ לי כוח למלחמות. אבל לאחרונה אני מרגישה איומ ממשי על החופש שלי כאישה מאמינה השואפת לשמור על ההלכה היהודית. מרגישה שקולי לא נשמע, ושאני רמו ה ומושפלת, רק בלי הביטחונ שהיה בי פעמ לצאת למחאות. את מעט האנ החלטתי להשקיע רגיה שלי בעשייה וקידומ נשימ מוש תקות כמוני, ולייצר להנ מרחב וחממה ליצירה נשית אמונית. הערב הראשונ כבר בדרכ ולכנ רק נשאר לתמוכ בנו • ברגליימ. אז מי באה למחות? sharonroter@gmail.com ……… פגישת הפקה לקראת הערב הראשון בסידרת יוצרות במה