שביעי

28.06.19 | כ"ה בסיוון תשע"ט | 361 גיליון שביעי | 42 פר ו י קט השו " ת אהרן גרנות צילום: מירי צחי ישראל הראל ם ִ ע הציונות הדתית. שם משפחה. בעבר, משפחה אינטימית ודי מגובשת. עם התרחבות המשפחה, חלו בה, כבכל משפחה, הסתעפויות ופירודים. למרות מאמצים לאחדה מחדש, ספק אם אלה יצליחו. בשל התהומות האידיאולוגיות ולא רק בשל האגו )המוכח( של אחדים מהעומדים בראש סיעותיה. מכל מקום, גם בהיותה מפולגת, זו המשפחה היחידה שמחויבית, בכל נפשה ובכל מאודה, להמשך קיומו של העם היהודי בתפוצות והמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. סבסטיה. המקום שבו נולדה הציונות הדתית החדשה, הנועזת, המגשימה והמהפכנית. היזמים: גרעין אלון מורה בראשותם של בני קצובר ומנחם פליקס. המוציא לפועל - ההמונים שנענו לקריאתם ומילאו את שבילי יו״ש כדי להגיע פעם אחר פעם לסבסטיה - עד שממשלת רבין נאלצה לומר: נצחוני בני. שם גם 'התגלו' שתי הדמויות הכריזמטיות שהיו למנהיגי גוש אמונים - הרב משה לוינגר וחנן פורת זכרונם לברכה. המחתרת היהודית. למרות שהייתה רחוקה ת״ק פרסה מההגדרה המפליגה הזו, 'מחתרת', היא הסבה )מלבד ועדות הקבלה, ראו להלן( את הנזק החמור ביותר להתיישבות ביש״ע. עד להופעתה, ההתיישבות זכתה לתמיכה משמעותית בציבור הרחב, ובמיוחד בהתיישבות העובדת - שאז עוד הייתה לה השפעה ניכרת במדינה. עם חשיפת 'המחתרת', נטשו רוב התומכים. לימים, תנועות אלה, והמפלגות שאליהן היו מסונפות, הפכו להיות עוינות את מפעל ההתנחלות, ובעשורים האחרונות העוינות הפכה לשנאה. קו פרשת מים אמיתי. איחוד מפלגות הימין. קיומה של מפלגת ימין אמיתית, המסוגלת להתנתק מהכישוף רב השנים שהטיל נתניהו בהנהגת הציונות הדתית, הוא קריטי לעתיד ההתיישבות ביו״ש. האם ה'איחוד' מסוגל לכפות על ביבי לנהל מדיניות ימנית באמת, דוגמת סיפוח אזור ואימוץ מסקנות ועדת אדמונד לוי? C לא כשהרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ׳ מאוהבים כל כך בתפקידיהם. איילת שקד. היחידה שמסוגלת לפרוש כנפיים ולהנהיג, תוך זיהוי תהליכים אסטרטגיים לטווח ארוך ועמידה על ביצועם, את כל הגופים הפוליטיים שמימין לליכוד. אם הרב רפי פרץ ימשיך בסירובו להציב אותה בראש המחנה, סימן הוא שלא ניחן בתכונות של מנהיג פוליטי בעל פרספקטיבה היסטורית. עיתון 'הארץ'. שנה הציע לי 25- לפני למעלה מ חנוך מרמרי, אז העורך, לכתוב טור פובלציסטי שבועי בעיתון. אני נהנה מחופש ביטוי מוחלט ומיחסים אישיים טובים עם המו״ל עמוס שוקן, העורך אלוף בן, ועורך עמודי הדעות אלון עידן. העיתון, שמציין בימים אלה שנה להיווסדו, עבר גלגולים 100 אידיאולוגיים מהפכניים. רבים, בהם אני, יגידו שאחדים מהפובליציסטים הבולטים בעיתון מהווים אופוזיציה רבת תהודה והשפעה, בעולם יותר מאשר בישראל, לעצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית. (, מייסד מועצת 81) ישראל הראל יש״ע, 'נקודה', המכון לאסטרטגיה ציונית, יוזם חוק הלאום, אמנת גביזון-מדן )ועוד(, הגיע השנה לגבורות. הראל הוא ניצול שואה )ממחנות טרנסניסטריה(, מעפיל )אוניית המעפילים שלו, פאן יורק, יורטה לקפריסין(, חבר, מדריך, קומונר ושליח בבני עקיבא, למד אצל הרב נריה בכפר הרוא״ה, בבר אילן . UCLA וב- נלחם במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת ששת הימים בה נמנה עם הכוחות ששיחררו את הר הבית. היה הצעיר שבחברי בתנועה למען ארץ ישראל השלמה והעורך הראשון של בטאונה )'זאת הארץ'(. משפחת הראל . בנו 1976- עלתה לעפרה ב איתי ומשפחתו, נעקרו ממגרון וגרים היום בעפרה. בתו ניצנית ריקלין, גרה במעלה מכמש. בתו שלומציון, ברמת הגולן. חאן אל-אחמאר: הוכחה מובהקת לערך הבטחותיו של נתניהו אך גם לקוצר ידם של ח"כים ושרים מימין. אולטימטום להפיל את הממשלה היה מכריח את ביבי לפנות