שביעי

28.06.19 | כ"ה בסיוון תשע"ט | 361 גיליון שביעי | 48 שבתאי שירן מפת הדרכ י ם , חפשו בגוגל 'מורשת הגליל' 052-3246827 שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי ……… "קי רי וירושלימ - אמ יאמר לכ אדמ חרבו שתיהנ - אל תאמינ, ישבו שתיהנ - אל תאמינ. חרבה קי רי וישבה ירושלימ, חרבה ירושלימ וישבה קי רי - תאמינ..." )משנה, מגילה ו, א(. היומ ירושלימ נמצאת באחת מתקופותיה היפות ביותר וקי ריה היא רק תל עתיקות, דווקא משומ ככ ה'אנטי ירושלימ' היא אתר מעניינ לביקור. גמרא ידועה במ כת שבת )לג( מ פרת: "פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאימ מעשיהנ של אומה זו, תקנו שווקימ, תקנו גשרימ, תקנו מרחצאות. ר' יו י שתק. נענה רשב"י ואמר: כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורכ עצמנ". אנחנו ננקוט בטיול זה בגישתו של ר' יהודה - 'כמה נאימ מעשיהנ'. תקופות רבות עברה קי ריה: פיניקית, רומאית, ביזנטית, צלבנית ואפילו בו נית. כל אלה השאירו את חותמנ. ב יור זה נתמקד בתקופה הרומאית. ניכנ מהשער הצלבני הצפוני ונפתח את ה יור במרכז המבקרימ החדש. המרכז מש תרע על ארבע קמרונות מתחת למה שהיה מקדש פאגני, אחר ככ כנ יה ובהמשכ מ גד. במרכז תצוגות שונות של כלימ שנמצאו בחפירות קי ריה, אכ חשוב ביותר למבקר ההדיוט הוא ה רט על פעלו של הורדו , המגלומנ ח ר הרחמימ, שבנה את קי ריה ערב טוב, קיסריה אך מעבר לבילוי מוזיקלי בערב • קיסריה ידועה בשל המופעים בתיאטרון המרשים יש עוד הרבה מה לראות, לחוות וגם לאכול בעיר שהייתה ממלכתו של 'הורדוס הגדול' מהחולות ואת הנמל הענק ללא תמיכה של מפרצ טבעי. רק מתוכ ה רט ניתנ להבינ כיצד נראתה העיר בשיא פארה. ממרכז המבקרימ נצעד דרומה אל שרידי מ' ארכו. מי שראה את 250- ההיפודרומ, כ ה רט 'בנ חור' זוכר את מראה המרוצ האכ זרי בו מתהפכות מרכבות ב יבוב ורכבימ נרמ ימ. במאה השלישית ל פירה הו ב אתר ההיפודרומ לאתר אכזרי יותר, אמ פיתיאטרונ, בו נלחמו גלדיאטורימ זה בזה ובחיות טרפ. חז"ל התנגדו לביקור באתר אכזרי זה, מלבד במקרימ מיוחדימ בהמ ניתנ היה להציל חיימ או להעיד על יהודי שנהרג בזירה על מנת להתיר את אשתו מעגינותה. דרומית להיפודרומ נמצא ארמונ השונית. שרידי הארמונ המלכותי ששירת את הורדו והנציבימ אחריו, הנשקפ אל הימ כדי שכל הנכנ לנמל יראה את המקדש והארמונ, עדות לעוצמתו של הורדו . שלל כותרות קורינ טיות, רקופגימ שמורימ היטב, שדרות עמודי שיש וקבוצות תיירימ, מצטופפת ביב שחזור כתובת המזכירה את פונטיו פילאטו . אותו נציב רומי ששפט את ישו, והפכ ל' לבריטי' לתיירות צליינית נוצרית לשמחת רשות הגנימ הלאומיימ. אל מול שרידי ארמונ השונית בולטימ י ודות בריכת המימ המתוקימ אשר נבנתה ממש בתוכ הימ, בצורה האופיינית לבניה המגלומנית של הורדו . רציפי הנמל המ פואר שהיה פאר העיר ומרכז החיימ שלה, כבר שקעו במימ והמ מהווימ אטרקציה לצוללנימ. ועדינ ניתנ לחזות בדמיוננו את הורדו - מלכ רודפ ונרדפ, מגלומנ ומפו חד - עומד בחזית הארמונ וצופה באניות המגיעות מרחבי האימפריה נושאות חורות ושליחימ. נראה כי האטרקציה העיקרית היא התיאטרונ )לא אמפיתיאטרונ כפי שמכנימ בטעות( הענק, אחד מהקדומימ והמפוארימ שהתגלו בארצ. הקהל יושב כשפניו אל הימ, וביומ קיצ נעימ כאשר הבריזה מגיעה מנ הימ זו בהחלט חוויה. במקורו הכיל התיאטרונ מושבימ, היומ הוא משוחזר בחלקו 6,000 - כ מושבימ, ומשמש להופעות 3,700 - ומכיל כ של אמנימ פופולאריימ המ וגלימ למלא תיאטרונ ענק כזה תוכ שימוש במערכות הג ברה עצומות. ישראלימ רבימ מעדיפימ את האתר דווקא לעת ערב כאשר הגנ הלאומי וגר שעריו. המוני התיירימ שבימ לבתי המלונ, ואזור הנמל העתיק מדליק אורותיו והופכ לאיזור של מ עדות יוקרה, מתוכנ אחת כשרה, וחבורות ומשפחות מגיעימ לבלות ערב חברתי בקי ריה העתיקה, עיר מתה • וחיה בו זמנית.