שביעי

בעיני זהות, משבר זה הוא גמ ה כנה הגדולה ביותר לעתידה של מדינת ישראל, וגמ הפוטנציאל הגדול ביותר להתקדמות. כדרכמ של משברימ עמוקימ וגדולימ. ~ ~ אבנ הנגפ העיקרית בפני התפתחות הדינמיקה הזאת למוצא של ינתזה מבריאה היא הכפייה - כפייה תרבותית, כפייה דתית וכפייה חילונית. לכל המעורבימ יש אמנמ אינטר משותפ - זהות שורשית ומשמעותית לעצמנו ולמדינתנו, אכ כל הצדדימ נרתעימ מלקדמ זאת כשנדמה לצד אחד כי צד אחר מנ ה לכפות עליו לחיות על פי דרכו. ככ למשל מחד, קיימ בישראל חוק האו ר על מכירת חמצ בפ ח, אכ כל המעוניינ למכור - מוכר חמצ כאוות נפשו. מאידכ, אינ בישראל חוק המחייב יהודימ למול את בניהמ, ובכל זאת רוב מוחלט מבצע בשמחה את ברית המילה היהודית, שכל כולה לא "דת", כי אמ פשוט "הזהות שלנו". במ גרת החכמה הפנימית של היהדות, המכונה "קבלה", קיימ מושג ה'נ ירה' המבטא הפרדה של דברימ המחוברימ לכתחילה, על מנת שיתחברו מחדש באופנ שלמ נכונ ומו רי יותר. תפי ת י וד יהודית זו, המציעה הפרדת דברימ מחוברימ לצורכ אפשרות מפגש אמיתי וחירותי ביניהמ בהמשכ, עומדת בב י תפי תנו ביח למדינת ישראל, תרבותה ויהדותה. הגיע הזמנ לערוכ "נ ירה" שכזאת בינ המדינה לבינ התרבות והדת, ולתת להנ להתחבר מחדש, על ב י של חירות אמיתית וביטוי אמיתי וחי. ~ ~ איננו דוגלימ במדינת כל אזרחיה המנוכרת לעמ היהודי, לתורתו ולתרבותו. אדרבה, דבר שכזה הוא ילופ מוחלט, וגמ איננו אפשרי באמת, שכנ אינ לככ אחיזה במציאות. מדינת ישראל הוקמה בכדי להיות מדינת העמ היהודי במפורש וכמדינה לאומית היא נועדה לשקפ עַמ זה ולהיות ביטוי לערכיו, תרבותו, דתו, שאיפותיו, דרכו וייעודו בעולמ - אכ עמדה תשתיתית זו איננה חייבת להתבטא כפי שהיא מתבטאת היומ. הדרכ שבה יהדותה של מדינת ישראל התבטאה עד כה, במ גרת ה טטו קוו המפור מ היא בדיוק ההיפכ ממה שזהות מתכוונת לקדמ. במקומ שיהדותה של המדינה תתבטא פחות ופחות ברמה הציבורית והממלכתית ויותר ויותר ברמת ההתערבות באורח חייו של האזרח, אנחנו מציעימ את ההיפכ. עקרונות החירות, הזהות והמשמעות, מביאימ אותנו להבנה שדווקא בכדי שהזהות היהודית תהיה נחלת הציבור במדינת ישראל, וכדי שתצמח כאנ תרבות שורשית אמיתית וחיה, הגישה הנכונה היא להרחיק את הדת מהפוליטיקה. אורח חייו של האזרח, שבתותיו, נישואיו, אכילתו, תרבותו, השכלתו ודתו - המ ענייניו הפרטיימ וענייני הקהילה בה הוא בחר לחיות, ומוטב לצמצמ את התערבות המדינה בהמ. לעומת זאת, דמותה הממלכתית של המדינה: המשפט, הכלכלה, מו ר הלחימה, מדיניות החוצ, הפנימ, קיבוצ הגלויות והגיור, היח לארצ ישראל, שפת המדינה והתנהלות מו דותיה הרשמיימ - כל אלה המ הזירה שבה צריכה להתבטא באמת יהדותה של המדינה כמדינה." )מתוכ מצע זהות(