שביעי

נ עמי שמר ז"ל - המשוררת הלאומית, נביאת הזמר היש שנימ מלאו השבוע 15 . ראלי לפטירתה, ולצד השירימ שכ תבה והיו לנכ י צאנ ברזל, ההי טוריה תזכור לה במידה רבה גמ את עמדותיה הציוניות בזכות המשימה החלוצית וההתיישבות בכל חבלי הארצ. היה מי שני ה להפוכ אותה לדמות שנויה במחלוקת בשל אהדתה לתנועת גוש אמונימ, והיא בלה לא אחת ממשטרת המחשבות של חבריה לברנז'ה, שנפגעו כל ככ ממי שהעזה למרוד וני גנה בקנונ אחר מזה שהת עקשו להשמיע. ”מה פירוש ’יבשו בורות המימ, כיכר השוק ריקה?' הלוא היא מלאה ערבימ”, התרעמ עמו עוז על שירה ’ירושלימ של זהב' שהפכ כמעט להמנונ. ”מה זה 'אינ יורד אל ימ המלח?' בעיניי ראיתי ערביות יורדות לשמ. כל הזמנ". שמר הגיבה לדבריו ואמרה ב רט 1982- 'אל בורות המימ', שהוקרנ ב ערב פינוי ימית: "זה מעורר בי זעמ נורא, הטיעונ הזה. זה כאילו בנ אדמ מתגעגע לאהובתו והוא בא אל הפ יכיאטר שלו עמו עוז. ואז הפ י כיאטר אומר לו: 'אל תדאג. היא לא לבד במיטה'. זאת אומרת, זה אמור להרגיע אותי... ארצ ישראל, כשהיא ריקה מיהודימ - היא בשבילי שוממת וריקה". ”נעמי הזדהתה עמ תנועת גוש אמונימ והעמידה את עצמה ואת שמה למפעל הזה”, מתאר ה ופר מוטי זעירא, שכתב על שמר ביוגרפיה מרתקת שיצאה לאור לפני כשנתיימ ומ פרת על חייה המיוחדימ. ”היא הופיעה בהפגנות ובאירועי העליות ליישובימ קדומ ו ב טיה בשנות ', ובגוש אמונימ מאוד אהבו 70- ה את זה”. שמר ה בירה לחבריה ההמומימ כי הבינה שאת הדור החלוצי של הוריה, שהקימו את המושבה כנרת ואת ההתיישבות העובדת בארצ ישראל, החליפו החלוצימ ביהודה ושומרונ. העובדה שדווקא היא, שעברה לעיר הגדולה תל אביב עדיינ האמינה בח זונ ארצ ישראל השלמה, ואילו רבימ מידידיה, אשר נותרו בתנועה הקי בוצית, נטשו תפי ה זו - גרמה להמ לתקופ אותה ולעלוב בה בחריפות. ”היום היא הייתה מנודה” ”גמ כשהגיעה לשיאה מבחינת יצירה, שמר הייתה פר ונה נונ גרא טה בתקשורת ובשמאל, אפילו בעיני אלו שהיא כתבה להמ את מיטב השי רימ”, מ פר ישראל הראל, מיי ד המכונ לא טרטגיה ציונית שבעבר כיהנ כיו"ר מועצת יש"ע וערכ את כתב העת 'נקודה'. זעירא: ”היא חשבה שהמתיישבימ החדשימ בגבעות יהודה והשומרונ, חבל ימית והגולנ המ ממשיכי תנועת העבודה, ועכשיו הלפיד בארצ יש ראל מועבר למי שמוכנ להשליכ את נפשו למענ המדינה. היא לא הייתה פוליטיקאית ולא הצביעה למפלגה מ וימת. הדבר היחיד שהדריכ אותה זו ההכרה שההתיישבות בארצ היא החשובה. "הנאמנות שלה לארצ ישראל באה לדוגמה במלחמת העצמאות, כשהייתה ב ופ כיתה י"ב. היא הייתה קשרית, והשתתפה בא יפת חברימ שבה החליטו חברי כנרת שלא משנה מה - את היישוב לא עוזבימ. החוויה של אי נטישה והמחויבות של העמ היהודי דיברו אליה, והיא נתנה את נפשה למקומות האידיאולוגיימ האלו”. ללי )הללי( שמר, בתה של נעמי, מגדירה את עצמה ”נטועה בשמאל” ובעבר אפ הייתה פעילה ב'שלומ עכשיו'. ”אמא הייתה מוכנה לקבל על עצמה את מחיר העלבונות שהוטחו בה בשל דעותיה”, היא מ פרת. ”אני חושבת שזה מחיר החשי פה, וגמ היא הבינה את זה. ההגמוניה הייתה אז שונה מהיומ, והיא מרדה בקול המיינ טרימ. היומ, להגיד על מישהו שהוא שמאלנ זה כמעט קללה, ואילו להיות אז ימני נחשב מוקצה. ”היו לי הרבה ויכוחימ איתה והייתה לי דעה משלי, לא רק בפוליטיקה, אבל הבנו שהמשפחה והאהבה חשו בות יותר. היא ידעה לזהות מורכבות ולשנות דעה”. היומ היה לה קל יותר להביע את  דעותיה הפוליטיות? הראל: ”אני חושב שהיומ היא הייתה אולי מנודה לגמרי בזרמ המרכזי, אמ כי לתומכימ שלה היה הרבה יותר כוח בתקשורת כדי להגנ עליה. אולי המצב דווקא חמור יותר כיומ, כי השמאל מתגוננ ומרגיש במצור, והמתקפה עליה הייתה עלו לה להיות הרבה יותר חריפה לאחר שראו בה בוגדת. לא היה לה אז אפ אחד במיינ טרימ התקשורתי, אפילו אחד שיתמוכ בה, והיומ יש לכ כמה קולות. המ אמנמ מיעוט, אבל מאוד צלולימ וברורימ. זה רק מבליט את האומצ שלה בימימ שהיא כנ הייתה "בימית למדתי שמצוות יישוב הארץ, שעליה סיפרה שמר ז"ל גדלתי, כבר לא תופסת", "גדלתי ל'הארץ' ארבע שנים לפני פטירתה. על חשיבותה של ההתיישבות, אבל אני מרגישה שהקרב אבוד ושוויתרנו על ספינת הדגל שלנו" "אין לדעת מה הייתה אומרת היום". שמר עם משה דיין ז"ל צילום: חנניה הרמן - לע"מ 19.07.19 | ט"ז בתמוז תשע"ט | 364 גיליון שביעי | 38