שביעי

19.07.19 | ט"ז בתמוז תשע"ט | 364 גיליון שביעי | 48 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה נ ו לדמיינ דו קרב בינ שני יריבימ שאותו הדמ זורמ בעורקיהמ. האחד, מאייר מצליח ונרגנ המתקשה להשלימ עמ ככ שכוכבו הולכ ודועכ והזקנה פושה בגופו. השני, נכדו הפיקח בנ הארבע. ה ב שחי בגפו ונשוי לעבודתו מאז התאלמנ, מוצא את עצמו, למורת רוחו, משגיח על הזאטוט הדעתנ במשכ ארבעה ימימ בזמנ שהוריו, שנדמה כי לעולמ אינמ חדלימ מלהתקוטט, נו עימ לכנ מקצועי. השניימ מ תגרימ בדירת המשפחה בנאפולי, המאוכל ת גמ ברוחות רפאימ מילדותו של ה ב, ומתגו ששימ בהומור וברצינות כשברקע מנצנצימ אורותיה של נאפולי התו ת ומלאת הזיכרונות. איוב: בין חושך לאור יעקב מדן איורים: צופיה לונסקי הוצאת 'ידיעות ספרים ומכללת הרצוג' עמ' 315 / טיפת מזל הרב יעקב מדן מעמיד את איוב גם כסמל לתקווה גדולה, וכאתגר אמוני במצבי קיצון ובתהומות הייאוש דומינקו טרנונה תעלול / מאיטלקית: שירלי פינצי לב עמ' 265 / ' הוצאת 'כתר כולנו מכירימ את איוב ותלאותיו, מות ילדיו, אובדנ רכושו ועוד. מכירימ? ובכנ בוא נודה על האמת, למ רות ש יפורו של איוב יח ית מוכר לרבימ רובנו מעולמ לא קראנו אותו מנ ההת חלה עד ה ופ. קשיימ בפירוש המילימ, עלילה לא ברורה ועייפות מדיונ בשאלות פילו ופיות, הנ חלק מה יבות לככ. אמ ככ, אפשר לומר שה יפור של איוב הוא לא רק טראגי בגלל היי ורימ הרבימ שעוברימ על איוב, אלא גמ בגלל שה יפור כמעט מעו למ לא זכה להילמד לעומק על ידי הציבור. הרב יעקב מדנ, ראש ישיבת הר עציונ, הוא מגואלי התנ"כ בדורנו וחלק ממהפכת לימוד התנ"כ שהנחילה לרבימ ישיבת הר- עציונ. אמ יש אדמ המ וגל לבאר את פ ו קי פר איוב לרבימ ולנתח אותמ באופנ מעמיק, הרי שזה הרב מדנ. ואכנ הוא מפ ליא ב פר הנוכחי לפרק ולהרכיב מחדש את פ וקי פר איוב, להעמידמ לאור פר שנות חז"ל ופרשני המקרא, לדונ בהקש רימ ההי טוריימ ועל פי פשט הפ וקימ. אחת השאלות הכי נשאלות ביח ל פר איוב היא שאלת 'צדיק ורע לו'. מפני מה אירעו לאיוב כל הא ונות האלה? לפי פשט הפ וקימ עולה כי איוב היה צדיק וישר, והצרות שקפצו עליו נראות כמשונות למדי. ובכנ, אח וכ מכמ את המענה לשאלה הזו. הרבה מאוד תירוצימ יש לשאלה הזו, וכל אחת ואחד מהקוראימ יכול למנות כמה כאלה. אני רוצה להתמקד בהערה פ יכולוגית .68 ' שמעיר הרב מדנ בעמ רעיו של איוב מגיעימ אליו לאחר שהמ שמעו על א ונותיו הרבימ. המ שותקימ במשכ שבעה ימימ שלמימ, ולאחר מכנ פו תחימ במ כת ה ברימ מפני מה אירע לאיוב את שאירע. הרב מדנ, בהערה יפהפיה ומ לאת אמפתיה כותב: "האומנמ נדרשו הרעימ הרואימ ב בלו של חברמ לתת לככ ה בר? האמ את זאת ציפה מהמ איוב בעת מצוקתו? והרי לא נדרשו אלא לשימ את כתפיהמ תחת אלונקת ה בל והמצוקה, ול ייע במעשה או לפחות בהזדהות. אכ הרעימ הוטרדו משאלת האמונה באל שדי, במשפטו ובצדקו יותר מאשר מ בלו של חברמ, ובככ לא צדקו". ההערה הנפלאה הזו האירה בעיניי באור אחר לגמרי את פר איוב. זה אינו רק פר פילו ופי הדנ בשאלות שקשה מאוד לתת עליהנ תשובות, אלא הוא פר המתאר את הדרכ הנכונה )והלא- נכונה( שבה יש להגיב כאשר א ונות נוח תימ על חברינו. הוא מבקש מאיתנו ללמד זכות, להשתהות בשיפוט שלנו, ולהביט אל האדמ ה ובל באשר הוא שמ. מעבר לרובד הפ יכולוגי העשיר הזה, תוכלו למצוא ב פר כדרכו של הרב מדנ, השוואות מרתקות בינ פ וקי פר איוב לפ וקימ אחרימ בתנ"כ. השוואות אלה נותנות ב י מוצק לקוראימ ב פר איוב, ומאפשרימ להבינ אותו בצורה עמוקה יותר. האיורימ של צופיה לונ קי המלווימ את ה פר, ממחישימ בצורה יפה את המ • צוקה של איוב העולה מנ ה פר. איור מתוך הספר, צופיה לונסקי