שביעי

09.08.19 | ח' באב תשע"ט | 367 גיליון שביעי | 10 שר ו ן ר ו ט ר אותו תאריכ שהיה קיימ תשעה באב, מלפני לפנימ ושמאז בריאת העולמ הת לבשו עלינו דינימ שונימ ונוראימ ביומ ההוא. בציבור הדתי זה תאריכ קדוש וח שוב מאינ כמותו, שיא של כל התקופה המבא ת של בינ המצרימ. בציבור החילוני ישנמ רבימ שלא מו דעימ מתי הוא חל ומה המשמעות שלו, גמ כי לא ממש אכפת להמ אבל בעיקר בגלל שנוטימ ל פור לפי הלוח הלוע זי ולאפ אחד אינ ממש מושג בדרכ כלל מה התאריכ העברי. אמ תעצרו תל אביבי ברחוב ותשאלו אותו איזה חודש עברי אנ חנו ומה קרה בתשעה באב? רוב ה יכויימ שרק אחד מתוכ עשרה ידעו )ויצאתי פה לארג'ית(. האמת היא שלצומ בתשעה באב היה אחד הדברימ הראשונימ שבחרתי לקיימ. לא ממש ידעתי מי נגד מי אבל זרמתי וצמתי. הייתי צעירה וחזקה ולא הזיז לי לא לאכול ולא לשתות יממה. מאז עברו אי אלו מימ בירדנ, וגמ אי אילו ילדימ הצטרפו לחגיגה, ואפשר לומר שהדשא הזה כבר ראה ימימ טובימ יותר. אבל לצומ חייבימ, גמ אמ החיימ ממשיכימ, גמ אמ יש עבודה, פגישות וישיבות, כי המציאות בישראל לא עו צרת בצומות, מלבד בקונצנזו בכיפור )תודה לאל(. אבל כנ לא עוצרים את החיים את הדלק לחיות, ואני מוצאת בזה קושי מ וימ. הילדימ בחופש אוכלימ לי את הראש ולא מפ יקימ לדרוש מזונ )בעיקר משעמומ, לא כי המ מורעבימ כמו שהמ טוענימ(, חמ מאוד ומזיעימ הרבה והיומ כל ככ ארוכ. לא יכלו לעשות את תשעה באב במעמקי החורפ? כמו י' בטבת? זה תאריכ הרבה יותר טוב לצומ בו. בכל מקרה, השנה תשעה באב חל בשבת )כמו גמ י"ז בתמוז( וככ יוצא שאנחנו אוכלימ בשר ודגימ, שותימ יינ, שרימ שירי שבת ומתענגימ ושמחימ. זו כבר השנה השנייה שאנחנו פטורימ מה דינ של היומ הזה, אכ לא יכולימ לוותר עליו וצמימ בכל זאת ביומ למחרת. אני כמעט מבינה שאי אפשר לתת הוראה גורפת לבטל את הצומ, אבל רוצה לשאול את ה' בתמימות ופש טות- 'אמ ויתרת לי, אז למה אני בכל זאת מתעקשת איתכ?', האמ זה בגלל שאני רוצה להוכיח שאני יותר צדיקה מצדיקה? ואולי בלתי אפשרי לוותר על מ ורת ארוכת שנימ המ מלת את הרצונ שלנו להידבק במצוות, להתבטל לאמונת חכמימ ולהמשיכ את הגחלת? שאנחנו אנחנו רוצים לומר לה' זוכרימ ובוכימ את חורבנ הבית, למ רות שאפילו בדמיונ כבר קשה להשיג מציאות חיה ופועמת של בית מקדשנו. אבל בעצמ, כולנו חווימ חורבנ יומיומי וכולנו מחוברימ לחוויית האובדנ. בצורה זו או אחרת זה כבר קיימ בדי.אנ.איי של העמ היהודי. אז האמ אני באמת צריכה יומ קבוע כדי לזכור? הרי ניצול שואה אינו באמת צריכ את יומ הזיכרונ כדי מספדי למחול הילדים אוכלים לי את הראש, חם מאוד והיום ארוך. לא יכלו לעשות את תשעה באב בחורף? אני כמעט מבינה שאי אפשר לבטל הפעם את הצום, אבל רוצה לשאול את ה' – 'אם ויתרת לי, אז למה אני בכל זאת מתעקשת?' להיזכר בזוועות ובנ פימ, אלא שהיומ הזה נועד למענ האחדות ותמימות הד עימ, למענ הזיכרונ הקולקטיבי. בתשעה באב השנה אנחנו לא מקיימימ את המנהגימ של להמעיט בלימוד תורה ולהתענות כי השבת מבטלת אותמ, אכ בכל זאת מבקשימ לא ור את המותר כדי שלא נזלזל וחלילה נשכח. אבל בעצמ אני מייחלת בכל רגע למשיח וגאולה, וכבר נזכר בתלמוד כי מלכ המשיח נולד בתשעה באב וכי הוא יהפוכ ליומ של שמחה. אז תגידו לי אתמ, האמ השבת הזאת היא אינה אחד מ ימני הגאולה? ואולי היא כבר הגאולה בעצמה? ואולי תמ כתבתי חמש מאות מילה כי אני כל ככ מפונקת שקשה לי לוותר על הקפה שלי, אפילו לא בשביל לזכור את • החורבנ. sharonroter@gmail.com ……… 90 צילום: מרים אלסטר, פלאש