שביעי

אתי אנקרי // התרגלנו להיעדר האור ולשכחה שנים אחרי החורבן? 1,949 , איך מתגעגעים נביט פנימה והחוצה, כלפי עצמנו וכלפי הזולת, מה המרחק בינ המצב הקיימ לבינ פתיחות הלב, ונכפיל את זה במ פר בני ישראל. זאת, פחות או יותר, רמת הגעגוע. בניית בית המקדש היא שאיפה ריאלית? זה מזכיר לי יפור שקראתי ב פר של הרב אשלג, על אדמ שגלה למקומ מרוחק מיישוב, בגלל שעבר על החוק. בנו פ לככ הוא בל משכחה. על מנת שהא ירימ ישתלבו בעתיד בחברה, לימדו אותמ את חוקי המדינה ואת העונשימ הניתנימ לעוברי החוק. האדמ הזה למד על עבירה מ וימת )שהיא העבירה שהוא עבר( שהעונש שלה הוא הרחקה מיישוב - בדיוק העונש שהוא מרצה. בתגובה הוא אמר שזה נראה לו עונש מאוד כבד, ואמ הוא היה צריכ לעבור כזאת הרחקה, נראה לו שלא היה יכול לעמוד בזה. ככה אנחנו התרגלנו להיעדר האור ולשיכחה של המצב הטוב והשלמ - בית המקדש שמאיר את כל העולמ בגילוי אור השמ. והתרדמה שואלת האמ בית המקדש רלוונטי. איזו אבן היית מביאה לבית השלישי? אבנ - אב ובנ. הייתי רוצה להביא את הפיו וההשלמה שבכל השרשרת, למעלה ולמטה, הורימ וילדימ, בכל הדורות. נביט כלפי עצמנו וכלפי הזולת, מה המרחק בין המצב הקיים לבין פתיחות הלב, ונכפיל את זה במספר בני ישראל. זאת, פחות או יותר, רמת הגעגוע צילום: אסנת רום 39 | 09.08.19 | ח' באב תשע"ט | 367 גיליון שביעי