שביעי

16.08.19 | ט"ו באב תשע"ט | 368 גיליון שביעי | 10 שר ו ן ר ו ט ר על המפגש לא אחת כתבתי פה שלי עמ המגזר הדתי לאומי, על הציפיות שהיו לי ל ביבה תומכת של מצע לחינוכ לערכימ ולקדושה, על הקבלה המוחל טת והחיבוק הגדול שזכינו לו כחוזרימ בתשובה ובעיקר על הבורות שהיתה לי )ועדיינ יש( בנוגע לכל הניואנ ימ והז'רגונ )כולל קיצורימ וראשי תיבות, מו דות ורבנימ מיתולוגיימ, ותאריכימ ישראליימ שהציבור הפכ לקדושימ(. לא כתבתי על הדברימ שכבעלי תשובה קצת קשה לנו להבינ ולקבל, הלא המ הער בובימ המוזרימ בינ הקודש לחול שמתמזגימ בהרמוניות וכמו לא מפריעימ אחד לשני. תבינו, אנחנו החוזרימ בתשובה שואפימ לקיימ את דבר ה', המצוות וההלכה במלואנ עד כמה שאפשר. מבחינתנו אינ איפה ואיפה וכל המצוות וההלכות חשובות. אנחנו עד כדי ככ מתלהבימ שלפעמימ אפילו מבלב לימ בחשיבות של המצוות וחושבימ את אלו מדרבננ חשובות מאלו שמדאורייתא. לצורכ העניינ, אמ תשאלו אותנו מה נראה לנו יותר חמור - לאכול פ טרמה עמ גבנ"צ בפיתה או לאכול פרי שאינו מעושר? התשובה המיידית תהיה פ טרמה עמ גבנ"צ כמובנ. והתשובה האמיתית? הפוכה... פירות ארצ ישראל שאינמ מעושרימ המ מדאורייתא בעוד שאי ור על אכילת פ טרמה עמ גבי נה הוא מדרבננ. עכשיו תבינו שפה קבור הכלב, כי זה מה זה לא פשוט לנו להרכינ ראש ועוד להחזיק אותו שפופ לאורכ זמנ. במיוחד כשב ביבה שלכ ישננ תירות שמתיישבות בהרמוניות, כשכל אחד בוחר היכנ הוא מעדיפ להרכינ ראש והיכנ הפנ והצבע בשי ער מצדיקימ את הכי וי החלקי. ככ לדוגמה, יצא לי פעמ להגיע למקווה בערב שישי חורפי ו וער במיוחד. הגשמ לא הפ יק לרדת והכבישימ היו לנהרות. כשהג עתי ופ ופ רטובה עד לשד עצמותיי מצא תי שמ בחורה שהגיעה עמ תינוק בעגלה, ושמעולמ לא דמיינתי שמישהי כמוה )בשיער גלוי ומכנ י עור צמודימ( מקיימת את מצוות הטבילה באדיקות ובמ ירות נפש שכזאת. אמא של חברה של בתי הבכורה מתאמנת יחד איתי באותו מכונ כושר בו השיעורימ הנ לנשימ ומכשירי המכונ לקהל מעורב. אמ רתי לאותה אמ ליברלית ומאפשרת שאולי נביא את הבנות שלנו איתנו להתאמנ, והיא ענתה "אני לא רוצה שבדרכ לחדר השיעו רימ היא תראה את הגברימ מתאמנימ". כל ככ הופתעתי, כי לא ציפיתי ממנה לכזאת שמירה וגמ כי אני בעצמי לא חשבתי על זה. שהיא חברה אחרת סיפרה לי הולכת לבריכה בקאנטרי מעורב. נדהמתי, כי על אפ הגבולות הרחבימ של הצניעות כבר למדתי שיש אי אלו קווימ אדומימ בצניעות. "יש שמ גמ קיו ק, אבל אפי לו שהבעלימ אומרימ שכשר שמ אני לא אוכלת כי זה פתוח בשבת". "את הולכת למקומ כה פרוצ אבל נמנעת מהקיו ק?", שאלתי אותה כדי לנ ות להבינ את האיפה ואיפה. "ברור", היא ענתה, "מה הבעיה?". ויש גמ ילדות מתוקות ושמורות מבית טוב שההורימ שלהנ נותנימ להנ לראות את התו בלי למצמצ 8-10 כנית 'הישרדות' בגילאי בכלל, כשמבחינתי זו תוכנית מלאה בחו ר ניגודים של החיים אנחנו החוזרים בתשובה שואפים לקיים את המצוות במלואן עד כמה שאפשר. אנחנו עד כדי כך מתלהבים שלפעמים מבלבלים בחשיבות המצוות וחושבים כאילו אלו מדרבנן חשובות מאלו שמדאורייתא צניעות, לשונ הרע ושנאת חינמ, מעודדת ערכימ טיפשיימ ומבלבלימ ואפילו התחרות שמ לא ממש ברורה. מה שבטוח זה שהיא לא ראויה לצפייה לקטנימ או לגדולימ. אז מצד אחד הדוגמאות האלו מבלבלות אותי בככ שהנ כביכול ותרות, ומהצד השני אני מקבלת את המורכבות של הד ברימ, את הבחירה והאפשרות לחיות חיימ של עבודת ה', של ערכימ וקיות מצוות וח ד, מבלי לוותר על תענוגות העולמ הזה. בכ הניגודיות המופלאה שיוצרימ החיימ, כמו צועקימ בקול דממה דקה "עד שלא תתגלה פה האמת אנחנו עושימ ככל יכולתינו, או כמו שעשו הורינו, ודיר בא לאק לבוא אלינו בטענות ומענות בעולמ הזה והבא". אבל כדאי להזכיר לעצמנו הלוכ והזכר שאפילו שאני כרגע שורה בהבלי הבלימ של העולמ הזה ולאו דווקא מחוברת לקדושה, אני שואפת לחיות במציאות בה הקדושה תהיה כל ככ מתוקה • ומענגת שאני תמיד אבחר בה. sharonroter@gmail.com ……… shutterstock איור: