שביעי

23.08.19 | כ"ב באב תשע"ט | 369 גיליון שביעי | 28 פר ו י קט השו " ת משה ויסטוך צילום: גדעון מרקוביץ עמר לחמנוביץ ם ִ ע איילת שקד. העובדה שהיא בראש רשימת הציונות הדתית היא עדות לרבגוניות ולגמישות הספקטרום של המגזר. מפגישותיי הספורות עימה, התרשמתי מהבקיאות, המקצועיות וההזדהות העמוקה עם המערכת, בניגוד לדימוי התקשורתי שלה כמהפכנית שלא רואה בעיניים. נפתלי בנט. גם אם אני לא תמיד מתחבר למסרים שלו, אני אוהב את חיתוך הדיבור הישיר שלא מנסה להתפתל. המהלכים הפוליטיים האחרונים מן הסתם יקנו לו נקודות בעתיד. הרב רפי פרץ. מנהיג חינוכי של רבים מבני המחזור שלי. נראה שהוא עדיין בתחילת שרשרת החיול של העולם הפוליטי. בנימין נתניהו. עשר השנים האחרונות הפכו אותו לנקודת הארכימדס של הפוליטיקה הישראלית. מרתק לראות את התגובות הרגשיות שדמותו מעוררת בתומכיו ובמתנגדיו. ומרתק עוד יותר יהיה לראות את הכיול המחודש של המערכת ביום שאחריו. בני גנץ. גם הוא עוד לא סיים את טירונות היחידה של הפוליטיקה. אבל איכשהו, למזלו, הטעויות, הסתירות והנפילות שלו מצטיירות כעדות לאנושיות. אביגדור ליברמן. הדמות הכי ספרותית בפוליטיקה הישראלית, ולכן לא פלא שהוא מושך אליו את מירב האש והפרשנויות, מכל הצדדים. ביביתון. ניסיון כושל ועצל להלעיג את 'ישראל היום'. נמצא בדרך כלל בשימוש אצל מי שלא קרא באמת מעולם את העיתון. בועז ביסמוט. עורך ראשי, חיית שטח, בוס עם חושים חדים ונדירים. הביא עימו דינמיות, פתיחות והכלה. השיחות המעניינות שלנו הן ממש לא על סמטאות הפוליטיקה, אלא על פסגות הספרות העולמית, ובהן סטפן צווייג ואלבר קאמי. הארץ. מסורת של מאה שנה הפכה אותו לאוטוריטה תרבותית. מעריך את המקום הרחב ש'הארץ' מקדיש לענייני תרבות וספרות, גם אם חלה בו נסיגה משמעותית ברמת התוכן בשנים האחרונות. תקשורת שמאלנית. תירוץ לא לגיטימי. התקשורת בעידן הרשתות היא מרחב אמורפי, שחורג מ'כלי התקשורת' המסורתיים ומתקיים גם הרחק ממצלמות האולפנים ובתי הדפוס. זהו מרחב עצום, דמוקרטי, אולי אפילו דמוקרטי מדי. מי שחפץ בשינוי, שישתמש בו, בלי להתבכיין. דתיים לתקשורת. אף פעם לא היה חלק מהמוטיבציה שלי. אני במקצוע מתוך אידיאולוגיה אסתטית, ולא אמונית. התקשורת, בעיניי, היא כלי אנושי מאוד: מטרתה להפיק שיחה, ליצור דיון משמעותי, להרהר, לחקור ולבחון. קמרה אובסקורה. מקום שלימד אותי לחשוב, או לפחות להתחיל לחשוב. בשנתי הראשונה שם עוד הספקתי להחליף מילה או שתיים מלאות-יראה עם אדם ברוך, שזכורות לי עד היום. בהמשך, כחובש כיפה יחיד בין סטודנטים, הייתי מוקד לעניין סביבתי. 300 גדעון לוי ואיריס לעאל, שניים ממוריי, הם כיום סדין אדום עבור חברים רבים שלי מהימין, אבל אני מכיר אותם כבעלי שיח, (, עורך מוסף 40) עמר לחמנוביץ 'ישראל השבוע' ומדור הספרים של העיתון ישראל היום. נשוי לאורית, מנהלת הדרכה בחברת ישרוטל, ואב לאביתר .(2.5) ( ועברי 7.5) (, ליבי 11.5) גר במודיעין. שירת כלוחם שריון , בוגר בית הספר 7 בחטיבה לאמנות קמרה אובסקורה. החל את דרכו ב'מקור ראשון', המשיך ב'ישראלי' והגיע ל'ישראל היום' מיד אחרי הקמת העיתון, .2007 בקיץ זכה בפרס ברנשטיין 2013 בשנת לביקורת ספרותית. כיהן כחבר מדור ספרות במועצה לתרבות ואמנות של משרד התרבות, כחבר ועדת השיפוט בפרס ספיר של מפעל הפיס, וכמנהל האמנותי של פרס רמת גן למצוינות ספרותית. ממשלת אחדות: האדוויל שירגיע את המיגרנה הפוליטית של השנה האחרונה, אבל ידוע שתרופות צריך ליטול אחרי קריאה מדוקדקת בהוראות