שביעי

30.08.19 | כ"ט באב תשע"ט | 370 גיליון שביעי | 42 heli@shvii.co.il לשל יחת חומרים למדור: ……… אמא של שבת חלי בן שחר // צילום: ענבל קלינגל על פי הכלל: יומ מקדימה למצוות סיר לחץ? חופשי מתחיל בערב החופשי שלפניו. אני מתפנקת ביומ חמישי בערב ומתחילה את ההכנות ביומ שישי לפעמימ גמ לפני חמש בבוקר. במהירות שיא, אני מ תערת על המטבח ומכינה את כל המעדנימ האפשריימ. כשאני מ יימת, הבנות ויורמ נכנ ימ לנקות ולקרצפ. זו תרומתמ למאמצ המלחמתי והמ עושימ את זה מושלמ. חמותי הונגרייה ואני ממוצא קובנה צימעס? מרוקאי, השילוב של שני המטבחימ האלה יוצא נפלא. אינ שבת בלי בלינצ' וקו קו וכולמ מרוצימ. מאז שהבנות גדלו אורחים מתארחים? ובמיוחד מאז שהפכתי למנהלת, השבת הופכת להיות אירוע משפחתי מרכזי, זמנ לראות באמת אחד את השני, להתחבר ולקבל כוחות לשבוע שיבוא. במקביל - אני אוהבת מאוד לארח. ככ למשל, שכבת כיתות ט' מתארחות אצלי, כמ ורת, בתחילת כל שנת לימודימ. שבת מיוחדת שבה התלמידות שותפות מלאות בהכנה מרמת התפריט, הקניות, הבישול והתכנימ. המושג 'שבת פדואל' כבר קנה לו שמ מיוחד בבית ה פר. גמ וגמ. דיונימ, שיר השירים בירבורים? דברי תורה )השמיני טית לא מוותרת לנו(, חוויות, השלמת פערימ והמונ הומור. פשוט תענוג. באזור המנה האחרונה אנחנו מוכפלימ במ פר היושבימ ביב השולחנ, עמ חברות של הבנות שמגיעות להצטרפ לחגיגה. השקט מגיע מאוד מאוד מאוחר וככה טוב לנו. יש שבתות יממה בטרנינג עזרת נשים בעקבים? של התכנ ות מלאה, ויש שבתות שאני יוצאת יותר. אפ פעמ לא מוותרימ על קידוש עמ הגי והגי ה השכנימ. בכל מקרה אני תמיד אוהבת שנוח לי, ובשבת במיוחד. ככ שהבגדימ בהתאמ. אנחנו גרימ תפילת יחיד קהילה תומכת? שנימ בפדואל ומאז הקהילה הזו היא 23 חלק בלתי נפרד מאיתנו. קהילת פדואל היא קהילה במלוא מובנ המילה, תומכת, מצמיחה וצומחת. יורמ ביחידה מובחרת בצבא ואני בניהול, אז משתדלימ לתת כמה שרק מתאפשר. אורית קאופמן מרצה במכון הגבוה לחינוך // מנהלת מדרשת אמי"ת למדעים ואומנויות באשדוד מתגוררת בפדואל // נשואה ואם לארבע בנות, סבתא לשני נכדים // במכללת אורות השבת היא מעין עולם הבא מחכה להבדלה? המתנה הגדולה ביותר שיכולתי לבקש. אני ק"מ לכל כיוונ, מפדואל 73 נו עת בכל יומ לאשדוד וחזרה. ביומ שבחרתי בניהול, הבנתי שאני בוחרת בזכות להצמיח בית פר והבחירה תהיה 'בכל החבילה' - כולל הנ יעות. שבת אחת, מיוחדת, זכורה לי, שמור וזכור. ואת טעמה אני משחזרת בכל פעמ מחדש. שנה, כשבנותיי עוד היו רכות 17 לפני בשנימ, יצאנו ביומ שישי ל'דרומ אדומ' ביער הכלניות. התכנונ היה להגיע משמ לשבת אצל ההורימ באשקלונ. ברגע של פונטניות החלטנו להפתיע, ולהגיע לביקור קצרצר במושב קטיפ לבקר את אחותי טלי חטואל הי"ד שגרה שמ. כמובנ שמשפחת חטואל לא נתנה לנו להמשיכ לשומ מקומ ומצאנו את עצמנו משנימ תכניות. חווינו יחד איתמ את אחת השבתות הנפלאות שאני זוכרת. שבת שהייתה בה שמחה פשוטה של חיימ צעירימ, רוחשימ ומלאי תקווה. כעבור קצת יותר משנה, בי"א אייר תש "ד, נרצחו טלי, הילה, הדר, רוני ומירב בציר כי ופימ. הא ונ הוגדר באו"מ כפשע נגד האנושות. בשבילנו, אינ הגדרה שתוכל לכבול אליה את גודל האובדנ. טעמ השבת הזו נשמר בי כזיכרונ של המובנ מאליו שלא ישוב.