שביעי

13.09.19 | יג' באלול תשע"ט | 372 גיליון שביעי | 10 י ע ל שב ח yaels@shvii.co.il …… … מיטות הבוקר, תוך כדי סידור הילדימ, חשבתי על הפעולה המשעממת הזו שאני עושה מדי יומ. לא משנה שהייתי לגמרי מעדיפה שהמ יעשו את זה לבד, והמ באמת משתדלימ מדי פעמ להיענות לצעקות שלי ול דר את המיטות. אבל אני יודעת שגמ המ כמוני תוהימ על הטמטומ בלעשות פעולה שבעוד כמה שעות תהיה לא רלוונטית, אבל בעיקשות השמורה רק ליצורימ לא מובנימ אנחנו ממשיכימ לעשות אותה. וזה הביא אותי לחשוב על הבחירות האלה. הייאוש הזה מהמחשבה שרק לפני חודשיימ היינו כבר ב רט הזה, אחרי תשדירימ אינ פור, הכפשות לא נעימות, הפחדות, הבטחות ושאר מילימ שתוכנ נמוטל ב פק, ושעל פניו לא קרה שומ דבר מאוד דרמטי שאמור לשנות את המפה הפוליטית. זה לא שבנינו בית מקדש או שכבשנו את אירנ בינתיימ, אפילו לא נפטרנו מהעפיפונימ המשפי לימ ומעוררי הרחמימ האלו. אז למה שמ שהו יראה שונה עכשיו בבחירות האלה? למה שתהיה לנו מוטיבציה להאמינ שבכלל יש יכוי לתנועה כלשהי בפנ המדיני? מי מבטיח לנו שלא נכנ נו בטעות ללימבו בלתי נגמר של בחירות וממשלות מעבר? מצד שני, אינ מנו מלבחור כי אינ אלטרנטיבה חלופית. זה לא שאמ נש בית את מערכת הבחירות ולא נצביע זה באמת יקדמ אותנו. להיפכ, זה עלול להשפיע דווקא לצד המנוגד לדעות שלנו. אז בוחרימ בכל זאת, מתוכ ידיעה ברורה שזה כנראה לא יחזיק יותר מדי זמנ. ליחה אמ אני לא אופטימית אבל גמ לי נגמר מתישהו. ואולי מי יודע, הלואי ואתבדה... אני מוצאת בכל זאת משהו טוב בבחירות החוזרות האלו. במהלכ הזה שקצת מרגיש שחוק ולעו - התקופה בה הנ מתקיימות. אנחנו עכשיו ב ופ השנה, רגע לפני פתיחת השנה החדשה, בזמנ הזדככות הנפש של הימימ הנוראימ וה ליחות כמובנ. זמנימ כאלה בהמ כל דבר מעורר אצלי חשבונ נפש. כל שטיפת כלימ, הכנת אוכל או תמ שיחה עמ אמא, מלווה בחיל ורעדה וצעקת 'אלול!!' שנטבעה בי עוד בימי התיכונ )כנ, אני קצת נ חפת, זה בשביל הפאנצ'(. ימי אלול מבקשימ ממני לה תכל על מערכת הבחירות הזו כעל איזו כבי ה מלוכלכת שעליי לכב לפני שאלבש חג. לא עוד אירוע תמי שמצפימ לראות מה יהיה מיד אחריו. אלא ממש פעולה שיש לקיימ כחלק מההכנות לקראת השנה החדשה. זאת הזד ותחשבו על זה רגע. מנות להתבוננ בכל הקמפיינימ האלו, בכל הפוליטיקאימ שרוצימ להפוכ לנ ציגימ שלנו, להקשיב למילותיהמ ול דייק את עצמנו - מה הכי חשוב לנו פה בארצ. על מה אני הכי מתפללת והכי מקווה לשינוי או להשפעה. אבל לא רק. בח ידות יש עניינ לשייכ כל דבר שקו תכלה שנה ימי אלול מבקשים ממני להסתכל על מערכת הבחירות הזו כעל איזו כביסה מלוכלכת שעליי לכבס לפני שאלבש חג. בהתבוננות פנימית אני יכולה לברר לעומק איזה נציג אני בוחרת להביא לקלפי הפרטי שלי רה בעולמ גמ לרובד האישי הפרטי. אולי המהלכ הזה של בחירות ערב השנה החד שה הוא מהלכ של התבוננות ודיוק פנימי גמ בינ מה אני לוקחת איתי הלאה ומה אני משאירה מאחור. בינ מה אני בוחרת לשימ עליו דגש שישפיע על חיי ועל ביבתי ומה אני בוחרת לא להתמקד כרגע. בהתבוננות פנימית אני יכולה די בק לות למצוא הקבלה בינ המפלגות השו נות לבינ רבדימ שונימ שפועלימ בי. ואז לברר לעומק איזה נציג אני בוחרת להביא לקלפי הפרטי שלי. את הפעיל בתחומ החברתי יותר, או אולי את ההוא הממונה על הפרנ ה. את ההוא שהחינוכ בוער בו, את זה שיפעל למענ ארצ יש ראל או את מי שישמור על הביטחונ שלי. כשהשנה ואולי, באמת אצליח תתחיל, להיות ממשלה א ופה ומכוונת מטרה שתדע לעבוד ולשתפ פעולה עמ • כל חלקיה בצורה המושלמת ביותר. shutterstock איור: