שביעי

20.09.19 | כ' באלול תשע"ט | 373 גיליון שביעי | 32 א תה, בתור נער בתיכונ, ה תכלת על עיתונאימ והתע צבנת?”, פותח עקיבא נוביק בשאלה שמכתיבה מראש את קצב השיחה. ”התעצבנתי ממש”, מפתיע ביעד גליקמנ. נוביק: ”ומתי הפ קת לחשוב ב'אנחנו והמ'?”. גליקמנ: ”בצבא. ואתה?”. נוביק: ”אני עדיינ ב'אנחנו והמ'”. גליקמנ: ”למרות שאתה מ'ההמ'?!”. נוביק: ”כשמעליבימ את הציונות הדתית, אינ בכ משהו שנזעק להגנ עליה?”. גליקמנ: ”כבר לא, להפכ”... נוביק צוחק: ”אתה בא להעליב”... התקשורת הישראלית הפכה מזמנ לשחקנ במגרש הפוליטי, ומערכת הבחירות האחרונה הקצינה את המג מה. שניימ מהאנשימ הבולטימ באפו קליפ ה הזאת צמחו בציונות הדתית, ושניהמ חולקימ מ כ באולפנ חדשות - אכ מצידי מתר מנוגדימ: מנ 13 (, כתב 31) העבר האחד עקיבא נוביק הכנ ת ה רוג של הערוצ; ומנ העבר (, כתב המ 41) השני אביעד גליקמנ שפט הדתל”ש. השיחה ביניהמ קולחת והוויכוח מגיע לעוצמות גבוהות, ככל שאפשר תחת מעטה ההתחשבות בשאר יושבי בית הקפה )בכל זאת, ישבנו בהיכל התרבות במודיעינ(. נדמה שגמ כשהמ מ כימימ על משהו, אחד יתאמצ תמיד לשלופ עוד משפט פאנצ' שיב דל אותו מחברו. נוביק: ”אתה כמעט העיתונאי היחיד שמודה שיש לו אנטי כלפי הציונות הדתית. אחרימ ייעלבו מעצמ השאלה”. גליקמנ: ”זה יותר כע , בגלל שבאתי משמ. פעמ הציונות הדתית הייתה גשר בינ החילונימ לחרדימ, והיומ היא גשר בינ החרד”לניקימ לחרדימ. היא איבדה את המהות. חוצ מארצ ישראל ותורת ישראל צריכ גמ אהבת ישראל, ומשהו ממנה נשכח”. נוביק: ”אינ באמת ציונות דתית אחת. במשכ שנימ היא הייתה כמו יהודי גלותי שלא מרימ ראש. הציונות הדתית, שאתה מתגעגע אליה ואני מעולמ לא הכרתי, היא משהו אוטופי. כמו מצביעי בוגי יעלונ”... גליקמנ: ”אולי הציונות הדתית שאני מתגעגע אליה היא אתה. בר צינות”. נוביק: ”אבל אני נגד כמעט כל מה שאתה דוגל בו. אני בעד המונ הדתה. אני בעד שגמ מי ששולח את בנו לבית פר חילוני, יקבל ילד שיודע להתפלל ולברכ”. גליקמנ: ”אינ לי שומ בעיה עמ זה. זאת לא הדתה”. נוביק: ”לא? תפתח את מלשינונ ההדתה של המחנה הדמוקרטי ותראה על מה מתלוננימ”. גליקמנ: ”אמ הייתי יכול לשלוח את הילדימ שלי לחינוכ ממלכתי- דתי, בלי שיתבלבלו, הייתי עושה את זה. אני משלימ להמ את היהדות הזאת בבית. מלמד אותמ לברכ, לומד איתמ פרשת שבוע, עושימ קידוש, חוגגימ את החגימ”. תגיד פשיסטי ותסייג גליקמנ: ”זו לא הציונות הדתית שגדלתי בה. פעמ לא היה דבר כזה שרב אומר מה עושימ, וכולמ עושימ. זה היה רק אצל החרדימ”. נוביק: ”לא היה הרב קוק?”. גליקמנ: ”כנ, אבל זה היה מל למשהו גדול וטהור. אני רואה שי נוי עצומ בחברימ שגדלו איתי. יש הקצנה מטורפת. קח כדוגמה את בני עקיבא. אצלנו, הפעולות היו מעור בות והייתה שירת נשימ בפזמונ ניפ. "אתה יודע שכמעט למדתי בעלי?". גליקמן )במרכז התמונה הימנית( ונוביק, בימיהם כחיילי צה"ל "מסווה של ניוז". עמרי מניב צילום: מתוך ויקיפדיה עמרי מניב נפל. אם הוא עשה את זה בזדון, גליקמן: הוא היה צריך לקום וללכת, אבל אני מאמין לו צריך להיות אידיוט כדי להתכחש לעוול הברור נוביק: בסיפור הזה. אותי מכעיס כל הז'אנר העלוב "לא נראיין אותו כי הוא קורא לנו בכינויי גנאי?". ,13 נתניהו בערוץ בבליץ לפני הבחירות צילום מסך