שביעי

גליקמנ: ”נכונ, וזה לא אומר שרו דפימ את נתניהו. לפעמימ, השיקול המערכתי הוא לבנות את עצמנו מול המתחרימ. ביבי צריכ את התקשו רת כאויב שלו, גמ אמ היית מפר מ עשרה יפורימ פחות”. נוביק: ”לא מזמנ היה לי יפור ביקורתי על קמפיינ הליכוד, וביקש תי שזה לא יפתח את המהדורה כי זו לא החדשה החשובה של היומ, וככה לא ניתנ חומר ביד מלעיזינו. קיבלו את דעתי. נכנ תי לאולפנ, מב וט, והושיבו אותי בכי א השני מתמר איש שלומ. ומי התיישב בכי א הראשונ? אביעד, שהביא תמלילימ מחקירות ראש הממשלה. האופוריה שככה”. אבל כשנתניהו מחליט לצאת  לבליצ ראיונות לפני הבחירות, כול כמ נעמדימ דומ. גליקמנ: ”כדי לעשות מעשה, צריכ שכולמ יהיו מתואמימ, אבל חשוב לזכור שאנחנו מחויבימ לצופימ. זה קטנוני לא לראיינ אותו בגלל שהוא קורא לנו בכינויי גנאי, אבל א ור לתת לו להכתיב את הכללימ, כמו מי לא יראיינ אותו. אלה כללי המשחק, וברור שהוא משחק בנו”. איפה הביקורת שלך? נוביק: ”אתה יודע, כל תאי הכת בימ נכנ ימ במושאי ה יקור שלהמ, חוצ מכתבי המשפט”. גליקמנ: ”אני רואה את הדברימ מקרוב, ואומר לכ שהיועצ המשפ טי לממשלה ופרקליט המדינה באימ ממקומ טוב, והפרקליטות כנ רוצה לשמור על שלטונ החוק. ברור שלפ עמימ יש ביקורת”. נוביק: ”איפה יש ביקורת? איכ לא נכנ תמ בפרקליטות אחרי הפר ומ של עמית גל על הלחצימ שהופעלו נגד שאול אלוביצ'?”. גליקמנ: ”כי הציבור לא יודע כל מה שקרה שמ. עמית קיבל הדלפה של חלק קטנ מהדברימ”. אפשר לשמור על אובייקטיביות  כשלב ופ אתמ מצביעימ בקלפי עבור אחד ממושאי ה יקור שלכמ? גליקמנ: ”אמ יגיע אליי יפור על מישהו שאני מצביע עבורו, אפר מ אותו מיד, בלי שאלה. כל מי שלא אומר ’רק ביבי', נתפ מיד כחלק מהמחנה הנגדי. גמ נוביק, אגב”. נוביק: ”נתניהו מ מנ את כל הכת בימ הדתיימ כבנטי טימ. במשכ שנימ ני יתי להיות הכי אובייקטיבי, באתי מתחושת שליחות, עד שהבנתי שאני מ ומנ, לא משנה מה. אמ אני נותנ משהו נגד ביבי, אז אני מבצע את חו בתי, ואמ למחרת אפר מ משהו בעד ביבי - יצלבו אותי. ברגע שקוראימ לי עקיבא, וגדלתי בעפרה, ואני דתי, לא יעזור כלומ. אני נתפ כביבי ט, ימני, מתנחל, ואינ לי יכוי לפרוצ את זה. למה אני לא מוצא דוגמה משמאל? כי זו ברירת המחדל”. גליקמנ: ”אבל את מי מעניינ מה מצביעימ כתבת חינוכ או כתב פו רט? כשמכני ימ אותכ לאותה קט גוריה עמ שמעונ ריקלינ, זאת טעות חמורה - כי אתה עיתונאי והוא לא, כי הוא ביבי ט ואתה לא”. נוביק: ”וברגע שבאתי עמ כיפה לתקשורת, ומנתי כריקלינ. כשני למיונימ בגלי צה”ל, 2007- גשתי ב פחדתי פחד מוות שישאלו אותי מה דעותיי הפוליטיות. שמאלני פחד אי פעמ במיונימ לגל”צ?”. גליקמנ: ”לא, וברור שלשמאל יש הרבה יותר מצביעימ בתקשורת מאשר לימינ. אבל יש קלמנ ליב קי נד, ואראל ג”ל, ועמית גל שהוא העיתונאי החזק בישראל. לחבורה הזאת יש המונ כוח. אני לא מדבר על רוב, אלא על חשיבות”. הוויכוחימ ביניכמ מתלהטימ ככה  גמ בחדר האיפור ובמ דרונ? נוביק: ”בטח, אנחנו מגיעימ לא פעמ לצעקות”. גליקמנ: ”אבל אנחנו כ פ קטנ. מזל שאבישי בנ חיימ לא כאנ. אותו אי אפשר לנצח”. נוביק: ”אתה עומד מול מישהו שגדלת עליו, ואנשימ מתחילימ לה תערב, כי אינ לכ יכוי”. גליקמנ: ”זה לא האבישי שגדלת • עליו, הא?”. אולי הציונות הדתית גליקמן: שאני מתגעגע אליה היא אתה אבל אני בעד נוביק: המון הדתה לא כל דבר שקשור גליקמן: ביהדות הוא הדתה. בבית אני מלמד את הילדים שלי לברך ולומד איתם פרשת שבוע צילום: אורן בן חקון "אנחנו מגיעים לא פעם לצעקות, אבל אין לנו סיכוי בוויכוחים עם אבישי בן חיים" 35 | 20.09.19 | כ' באלול תשע"ט | 373 גיליון שביעי