שביעי

27.09.19 | ערב ראש השנה תש"ף | 274 גליון שביעי 53 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה צילום: ד"ר אברהם באר, מתוך ויקפדיה שמעונ כהנר )קצ'ה( משלב כל חייו את מרחבי שדות המרעה כבוקר ואת פעילותו הציבורית בעשייה הצבאית. את פעילותו הצבאית החל המהוללת 101 ביחידה )שכאנ מתוארות עלי לותיה בפעולות התגמול, ומובאימ הה ב רימ לעצמ קיומה ולהילה שנוצרה ביבה(. הוא המשיכ ולחמ בכל מלחמות ישראל, וטיפ ב ולמ הדרגות עד שהתמנה למפקד בדרגת אלופ משנה. 172 חטיבה באמצעות מעגלימ-מעגלימ של בני שיח משורטטימ כאנ דמותו של האיש, קורות חייו, דרכו והתנהלותו כאדמ, כחקלאי וכלוחמ. יפוריהמ של בני השיח, הנלווימ אל יפורו של קצ'ה ואל פרשיות מנ העבר הקשורות למלחמות ישראל, פורשימ לפנינו את תולדותיהמ של שני דורות ויותר של לוחמימ, אנשי התיישבות וחקלאימ, שעיצבו את פני המדינה מימי הקמתה ועד היומ. מסע דילוגים חיים באר עמ' 372 / ' הוצאת 'עם עובד זיכרונות זיכרונותיו • בספרו החדש מוכיח חיים באר שכוחו רב גם בכתיבת סיפורים קצרים האישיים כתובים בצורה מרגשת ושנונה, ומתובלים בידיעותיו המרשימות מהספרות היהודית קצ'ה - 'להיות אחד מרבימ' / יפור החיימ, עריכה - יעל ידידיה עמ' 404 / ' הוצאת 'ידיעות פרימ חיימ באר הוא ופר נפלא ואחד מגדולי ה ופרימ בדורנו. עד היומ, ההיכרות שלי הייתה בעיקר עמ פריו הארוכימ והעלילתיימ, אכ מ תבר שכוחו רב גמ בכתיבת קטעימ קצ רימ ואישיימ. ב'מ ע דילוגימ' הוא מלהטט בכתיבה חדה, מרגשת ומשעשעת, וחו לק מזיכרונותיו עמ הקוראימ. מ עותיו לחו"ל, אהבתו לחנויות פרימ נושנות, לדמויות מלאות הוד מנ הדורות הקודמימ אותנ פגש, ועוד כהנה וכהנה נושאימ. יותר מנ הנושאימ בהמ עו ק ה פר והכתיבה השנונה, אפשר לראות את ארונ ה פרימ היהודי הגדוש עד להתפקע האצור בראשו של באר בצורה כל ככ ייחודית ומושכת. אבל מבינ כל ה יפורימ היפימ יש יפור אחד שאפ שאינו שנונ הוא מרגש ומרטיט את מיתרי הלב, ומתאימ בצורה נפלאה לימי ראש השנה הבאימ עלי נו לטובה. ה יפור אומנמ מזכיר יפורימ אחרימ שבוודאי קראתמ, אבל הרגש המ שתפכ מזיל דמעות בעל כורחנ. "בבית הכנ ת שלנו היה יהודי אחד שמ עולמ לא עבר לפני התיבה. גמ בימי הזיכרונ להוריו, ימימ שבהמ מקפידימ רבימ להיות שליחי ציבור, הוא היה מצטנע בפינתו ומ תפק באמירת 'קדיש'. 'במותמ עשו אותי הוריי יתומ לא חזנ', אמר פעמ לגבאי שדחק בו שייגש אל העמוד ולא י פ. ורק בראש השנה וביומ הכיפורימ הוא עמד באמצע תפילת 'מו פ' ליד הבימה... וכשהגיע החזנ ל'וכל הרשעה כולה כעשנ תכלה', השתתק הקהל. היהודי שורר בקו לו ה דוק 'ויאתיו כל לעבדכ, ויברכו שמ כבודכ, ויגידו באיימ צדקכ', הוא שר לבדו לבדו, מנגינת לכת מתרוננת הדומה למא רש רו י, מזייפ אותה לבלי הכר. פעמ אחת שאלתי אותו למקור מנהג זה... היהודי הי שעה ארוכה, בחנ אותי, תוהה אמ אני באמת רוצה לדעת, ואחר ככ אמר כי אחרי הגרמנימ לא נשארו לו אחימ, לא בני דודימ, לא קוזינה רחוקה, לא בנ עיר, לא פר, לא תמונה, לא מכתב. שומ דבר לא נשאר מ'שמ'. רק המנגינה הזאת". ימי ראש השנה כפי שהמ מצטיירימ ב יפור הזה, אינמ רק ימימ שבהמ האדמ היהודי עומד מול האל ומחדש עליו את השנה כשהוא משליכ את זכרונותיו הקוד מימ. אלה המ ימימ בהמ אנחנו מביאימ את הזכרונות העצובימ שלנו ומלבישימ אותמ ברוח חדשה. ועוד לימוד זכות יפה יש ב פר הזה על עמ ישראל. באר מ פר על רצונו לרכוש פר בבני ברק. אכ כשהגיע אל חנות ה פרימ, התברר כי נותר רק עותק אחרונ מנ ה פר ולרוע מזלו הקדימ אותו יהודי חרדי ברכישת ה פר. היהודי החרדי שאל את באר מהיכנ הגיע, ומשהתברר לו כי באר חשב על ה פר זמנ קצר לפני נ יע תו מר"ג בעוד אותו יהודי בני ברקי חשב עליו רק כשראה אותו בדוכנ, החליט אותו יהודי לוותר על רכישת ה פר לטובת באר. • יפור נפלא, לא?