שביעי

• ד י ח י ת ל י פ ת • ם י ר ו פ י כ ה ם ו י ל ד ח ו י מ ט ק י ו ר פ דברים היוצאים מן הלב // הרב יצחק נריה "היש עוד עם שידע כך לאהוב אותך?" // אריאל קלנר תפילה שבאה מעומק הלב, היא אחת החוויות המרוממות ביותר שיכול לחוש האדמ. לצערי, אינני יכול להעיד על עצמי כמי שחש זאת בכל תפילה משלוש התפילות שאני מתפלל ביומ, אולמ היו מ פר תפילות שאותנ לא אשכח לעולמ. כמי שלא בא מהעולמ הדתי, התפילה הייתה דבר לא שגרתי בשבילי. אמנמ הכרתי את בית הכנ ת, במיוחד ביומ הכיפורימ, אבל זה לא היה נוכח בחיי 11 באופנ יומיומי כילד. הפעמ הראשונה שבה התפללתי מהלב הייתה בגיל כש בתא רבתא שלי, דורה, הייתה חולה מאוד. אני זוכר שמאוד רציתי לעשות משהו למענה, ומכיוונ שלא הכרתי את התפילות ב ידור והתקופה הייתה מוכה לפ ח, לקחתי את ההגדה ופשוט קראתי אותה מהתחלה ועד ה ופ. תפילה נו פת שאותה אני זוכר היטב, התקיימה בזמנ ההלל שנאמר בראש חודש אב תש "ה, ערב הגירוש מגוש קטיפ וצפונ השומרונ. בזמנ שציבור המתפללימ שר את מזמורי התהילימ שבהלל במנגינה מיוחדת, הלכתי לחלונ, הבטתי לשמיימ וביקשתי שנזכה לקבל גמ את חודש אלול כאשר גוש קטיפ וצפונ השומרונ עומדימ על תילמ. זו הייתה זעקה מעומק הלב. לצערי לא הצלחנו למנוע את עקירת היישובימ, אולמ לימדונו רבותינו ש'אינ תפילה ששבה ריקמ'. היומ אני חש התרוממות רוח מיוחדת בתפילות יומ העצמאות, שמאורגנות ע"י קהילת אור וישועה בחיפה בהובלת הרב אליהו זייני. , זאת 'ונתנה תוקף' בימימ הנוראימ, אחד משיאי התפילה עבורי הוא הפיוט בהשראת הדברימ שכתב הרב חננ פורת זצ"ל. כשהתפילה נישאת בבית הכנ ת אני מדמיינ לעצמי את מחבר הפיוט, ר' אמנונ ממגנצא ברגעיו האחרונימ, ואת אבותינו ואמותינו שלאורכ הדורות מ רו נפשמ על קידוש ה', ואז אני שואל: "ריבונו של עולמ, היש עוד עמ שידע ככ לאהוב אותכ? היש עוד עמ בינ העמימ שככ קידש את שמכ? את שמכ לא שכחנו, אל נא תשכחנו". // הכותב הוא ח"כ לשעבר מטעם הליכוד קשה לבחור קטע אחד מ וימ מיומ שכולו תפילה. זהו יומ שהמהות שלו היא - "לפני ה' תטהרו". אני מבקש דווקא לציינ את הברכה של ההורימ לילדיהמ לפני התקדש חג. יש לערב יומ כיפור קדושה מיוחדת. אווירת הפיו השוררת, ה עודה המפ קת שלפי חלק מהראשונימ היא עודה המ מלת על מחילת העוונ, הווידוי . להיכנ ליומ כיפור אחרי עשיית ברכת הבנים במנחה, והשיא של ההכנה - הכפרות, בקשת המחילה זה מזה, ובעיקר מתוכ דמעות רותחות של אבא שכבר לבוש בקיטל לבנ, המתמצת את תכלית השאיפה שלו, ובעצמ את השאיפה של כל הורה בישראל. וִיהִי רָצוֹנ מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶבַּשָּמַיִמ, שֶיִּתֵּנ בְּלִבְּכָ אַהַבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פָּנֶיכָ כָּל יָמֶיכָ שֶלֹּא תֶחֶטָא, וִיהִי חִשְקְכָ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. עֵינֶיכָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיכָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּכָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדֶיכָ יַע ְַקוּ בְמִצְווֹת, רַגְלֶיכָ יָרוּצוּ לַעַשֹוֹת רְצוֹנ אָבִיכָ שֶבַּשָּמַיִמ. יִתֶּנ לְכָ בָּנִימ וּבָנוֹת צַדִּיקִימ וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹ ְקִימ בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת כָּל יְמֵיהֶמ, וִיהִי מְקוֹרְכָ בָּרוּכְ, וְיַזְמִינ לְכָ פַּרְנ ָָתְכָ בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשר וָדָמ, פַּרְנ ָָה שֶתִּהְיֶה פָּנוּי לַעַבוֹדַת הַשֵּמ, וְתִכָּתֵב וְתֵחָתֵמ לְחַיִּימ טוֹבִימ וַאַרֻכִּימ בְּתוֹכְ כָּל צַדִּיקֵי יִשרָאֵל, אָמֵנ: החיימ שלנו מקבלימ את הערכ האמיתי שלהמ כאשר המ למענכ. למענכ אלוקימ חיימ. גמ אמ לא הייתי ליד אבי מורי בערב יומ כיפור, השתדלתי לצלצל ולקבל את הברכה. וכעת אבא שליט"א מברכ לא רק את ילדיו, אלא גמ נכדיו ואת נינו. זו דרכה הפשוטה של התפילה, דברימ היוצאימ מנ הלב נכנ ימ אל הלב בחזרה. מתוכ ככ - ברכנו כולנו אבינו כאחד יחד באור פניכ. // הכותב הוא מייסד קרן 'אחד לאחד' 04.10.19 | ה' בתשרי תש"ף | 375 גיליון שביעי | 26