שביעי

הכרת הטוב לריבונו של עולם // רפי קפלן כמה התפילה הזו מרגשת ועמוקה. , 'מה' מענה לשון' אמנמ ברוב הקהילות ההתרגשות גוברת בשירת התפילה בלחנ הידוע של ר' הלל פלאי, אכ יפור ש יפר לי אבי ז"ל גרמ לי לכוונ ולהתרגש מאוד בעת אמירת תפילה זו עוד שנימ רבות קודמ הלחנת תפילה זו. שנה נפטר בניו יורק הרב הראשונ והאחרונ 120- לפני כ שכיהנ כרב של ניו יורק, הרב יעקב יו פ זצ"ל, שעוד זכה ללמוד קודמ לכנ באירופה אצל הרב ישראל לנטר זצ"ל ובישיבת וולוז'ינ. הרב יעקב יו פ כונה 'יעקב יו פ חריפ' בגלל חריפותו וגאוניותו בתורה. אלפימ היו מתקבצימ לשמוע את דרשותיו הלמדניות, ובייחוד בדרשות שבת הגדול ושבת תשובה. בגיל יח ית צעיר הוא לקה בשבצ מוחי והיה משותק, עד איש השתתפו בהלווייתו. 50,000 .62 שנפטר בגיל אולמ, בשנתו האחרונה השתפר מאד מצבו והוא הצליח אפילו לדבר במאמצ רב וללכת תוכ כדי השענות על עוזריו. בכדי להביע הכרת הטוב לרבש"ע ביקש לדרוש בפני כל הקהילה את דרשת שבת הגדול, וביקש שיפר מו זאת ברבימ! הציבור הרחב התרגש מאד , אלפימ מלאו את בית הכנ ת. הרב יעקב יו פ עלה לבמה אט אט, נישק את הפרוכת, בעיצומו של יומ הכיפורימ, בעת תפילת מנחה, קבעו חכמינו )מגילה, דפ ל"א( . רוב המפרשימ הראשונימ מ בירימ שהזיקה ליומ הכיפורימ ספר יונה להפטיר ב פשוטה: מדובר על יפור מופלא של תיקונ ותשובה. ככ למשל, פירש רבי ישעיה מטראני בפ קי הרי"ד )מגילה שמ(: "במנחה קורינ בעריות ומפטירינ ביונה, שאמ יש אדמ שנכשל בעבירה ישימ בלבו וישוב". אמנמ, רבי דוד אבודרהמ הציע טעמ שונה לחלוטינ. לדבריו, עיקרו של המעשה איננו בתשובתמ של אנשי נינוה, אלא דווקא בלקח שאותו למד יונה הנביא, וככ כתב ) דר תפילת יומ הכיפורימ(: "והטעמ להפטרה זו, ללמד לבני העולמ שאינ אדמ יכול לברוח מפני השמ". המשנה ברורה ) ימנ תרכ"ז "ק ז'( הביא את שני הנימוקימ גמ יחד, ו'בשער הציונ' חרג ממנהגו לע וק במקורות ההלכה בלבד, ובחר להו יפ דברימ על המשמעות הרוחנית של דברי האבודרהמ: "כי האדמ חושב כמה פעמימ לייאש את עצמו שאינ יכול לתקנ בשומ אופנ ועל כנ יתנהג תמיד באופנ אחד, אבל טעות הוא!". הימימ הנוראימ ובשיאמ יומ הכיפורימ, מוקדשימ לחשבונ נפש. פר יונה במנחה של יומ הכיפורימ, מלמד שחלק מהותי מאותו חשבונ נפש הוא הגדרת הייעוד והתפקיד. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד, הנ במישור הפרטי והנ במישור הלאומי, ובעיקר בדור הגאולה והתחייה. לא פעמ האפשרות הקלה ביותר היא לברוח מנ התפקיד ולה יר אחריות, ולקוות שמישהו אחר ישלימ את המלאכה. זאת בעיקר כאשר הדבר מחייב את הפרט או את החברה לשינוי ולתיקונ, שכנ קל יותר להפטיר כדאשתקד ולומר שמה שהיה הוא שיהיה ואינ כל חדש תחת השמש. אכ כפי שהבהיר רבינו החפצ החיימ בשער הציונ: טעות הוא! לא רק שהאדמ והאומה מ וגלימ להשתנות - המ מחויבימ להשתנות! בעלות המנחה, לקראת נעילת השערימ, נאזינ היטב לקריאת פר יונה. ונהיה נכונימ לקבלת אחריות ולהגשמת הייעוד האישי והלאומי באופנ השלמ ביותר. // הכותב הוא הרב הראשי לצה"ל לממש את הייעוד תא"ל הרב אייל קרים // 90 צילום: ליאור מזרחי, פלאש צילום: ברוך גרינברג ה תובב אל הקהל, ובהתרגשות התחיל בדרשתו. פתח הרב בהלכות תשובה לרמב"מ, אכ לאחר משפט הקדמה נעתק הדיבור מפיו. הוא ני ה להמשיכ שוב ושוב אכ ללא הצלחה. לאחר עוד מ פר רגעימ התחיל לבכות ביידיש: "דו ויי טוו א מענט טזו פורגיי ינ ארמב"מ פור דמ עלוי פונ וולוזינ"! )"האמ אתמ מבינימ מה זה עבור עילוי מוולוז'ינ לשכוח הלכה ברמב"מ?!"(. כבש פניו בפני הקהל והתחיל למלמל לעצמו: לְאָדָמ מַעַרְכֵי לֵב, וּמֵה' מַעַנֵה לָשוֹנ! אני רוצה למ ור הרבה תורה, אכ אמ אצליח או לא, זה כבר תלוי ברבש"ע"! // הכותב הוא מנכ"ל מעלה 04.10.19 | ה' בתשרי תש"ף | 375 גיליון שביעי | 28